Avot-H127
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה ט' (חזרה):
חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה – אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן – חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל – יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ – מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
הסברים (המשך):
ז:
רבי אליעזר היה שמרני ביותר מטבעו וגם מתוך בחירה "מקצועית". לפילוסופיה שלו לגבי ההלכה היתה נטיה מובהקת אל עבר דעותיו של "בית שמאי" למרות שמורהו היה נציג מובהק של בית הלל בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. ואומנם פעמיים בגמרא [שבת ק"ל ע"ב, נידה ז' ע"ב] החכמים פותרים בעיה מסובכת הנוגעת לדעותיו של רבי אליעזר בכך שהם מצביעים על כך שהוא "שמותי" [מבית שמאי]. ככלות הכול, מוצאו מאותו חלק של האוכלוסייה שבאופן מסורתי היו מבית שמאי: בני האצולה בעלי אדמות במחוזות. במהלך המלחמה, למרות שהיה תלמיד בולט של רבן יוחנן בן זכאי (ולמרות העובדה שהוא נותר נאמן למורהו גם כשזה היה למנהיג הבלתי מעורער של מחנה ה-"שלום" בירושלים) אהדתו הטבעית היתה למתקוממים הקנאים. ח: ט: י: יא:
אמר להם, "אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו." חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו, "אין מביאין ראיה מאמת המים."
החכמים טענו שמבלי להתחשב בכל תוצאה אחרת, עניינים הלכתיים יכולים להיקבע רק על פי דעת הרוב בסנהדרין. הם ביססו את הטענה ההגיונית הזו על פירושם לשמות כג ב.
יב:
חזר ואמר להם, "אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו!" יצאתה בת קול ואמרה, "מה לכם אצל רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום?!" עמד רבי יהושע על רגליו ואמר [תוך כדי כך שהוא מצטט לקדוש ברוך הוא מתורתו [דברים ל יב]!] "לא בשמים היא!"
בכך הוא התכוון שמרגע שנתנה תורה בהר סיני היא אינה בחזקתו של הקב"ה: כעת על ישראל לפרש ולפתח את התורה. אם הקב"ה רוצה לשמור לעצמו את הזכות 'לעדכן' את התורה, עליו לקבץ את כל ישראל בהר סיני כל שני וחמישי, כביכול, כדי שכולם ישמעו את הגירסה האחרונה. מרגע שניתנה אין לקב"ה חלק בהתפתחות התורה!
יג: המשך יבוא.
|
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.