Avot-H123
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה ח' (חזרה):
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
הסברים (המשך):
כב:
החדשנות הנועזת והתקיפה של רבן יוחנן בן זכאי לא הייתה מוגבלת לתקיעת שופר בשבת ביבנה. במהלך השנים היו לנו ההזדמנויות להתייחס לפחות למקרה אחד נוסף של שינוי מדהים שהוא כונן בהלכה פסוקה. כג: כד:
לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה; כִּי הֵם [הגברים] עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט [יסבול]:
הנה פירושו של רבי אברהם אבן-עזרא על הפסוק הזה:
הטעם אין לתמוה אם הבנות תזנינה כי הם [בעליהם] בעלותם לראשי ההרים להקטיר הם אוכלים ושותים עם הזונות וזונים כולם:
ובכן, עקב כך שהגברים בישראל החלו מתבוססים בניאוף אין הצדקה לדרישתם, בהצטדקות כוזבת, שנשותיהם יאולצו להתנסות ב-"מים המרים המאררים". כך רבן יוחנן בן זכאי לפני 2000 שנה. היום, כמובן, הוא היה זוכה להחרמה בידי האורתודוקסים כ-"כופר קונסרבטיבי – או גרוע מכך, יהודי רפורמי" – על שהעז לעשות שינויים ביישום חוקי התורה בשל סיבות כל כך "חלשלשות".
המשך יבוא. שאלות ותשובות:
לפעמים אני מופתע מההשפעה שיכולה להיות ללימוד שלנו על ההשקפה של בני אדם. הא לכם "צעקה מן הלב", מאוד אישית ששלח אלי
דוד דיירד: מתוך הסתכנות בלהיות יותר מדי פוליטי, השיעורים האחרונים באבות דחפו את עמדתי הכוללת על היהדות אל התחום הדתי ולא אל הלאומי.המלחמות נגד הרומאים למדו אותנו, כפי שתלמידים של הלל ושל רבן יוחנן בן זכאי דחפו בזמנם, וכפי שנראה שאתה מלמד בשיעוריך, שהמטרה ביהדות היא מעשים של גמילות חסדים וצדקה. אני רוצה לקחת את הנקודה הזו צעד אחד קדימה, ולהציע שהיום התנועה הלאומית שלנו, הציונות, התערבבה עם האידיאלים הדתיים שלנו עד כדי כך שנעשה מסובך להבחין בין השניים. אני במיוחד לא אוהב את המושג ציונות דתית, כאילו המאמצים הלאומיים שלנו והאמונה הדתית שלנו חד הם. כעת, כשירושלים בידינו, נראה שאנחנו, כעם, שחכנו את ההיסטוריה שלנו, ואיבדנו את אהבת היהדות כדרך חיים הגונה בצורה הטהורה שלה. כבר זמן רב אני מרגיש הכי קשור ליהדות שלי כשאני באמריקה, היכן שאין הפרעות מהלהט הלאומני שמגיע לנקודת רתיחה בארצנו. לא רק שאני מאמין בהפרדה בין דת ומדינה, אני כעת מוסיף אמונה בהפרדה בין דת ולאומניות. השניים האלו תמיד הוכחו כתרכובת שמכלה את עצמה. אני משיב: לא אני "דחפתי" לכך "שהמטרה ביהדות היא מעשים של גמילות חסדים וצדקה." תיארתי את ה-"דחיפה" של רבן יוחנן בן זכאי. אני חושב שליהודים ישראליים רבים יש לבטים דומים לאלו שדוד מתאר. אני מאמין שזו מטלה דחופה של היהדות הקונסרבטיבית-מסורתית לתת לחיים במדינת ישראל משמעות דתית נאותה. |
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי פטורות ממס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.