דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H105

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט

ט' בניסן ה'תשס"ה / 18 באפריל 2005 (אבות 105)


Bet Midrash Virtuali
השיעור היום מוקדש ע"י אברהם חסון, לזכרו של אביו, יוסף בן מרים ונתן ז"ל. יום האזכרה חל מחר, י' בניסן.
מסכת אבות, פרק ב', משנה ה' (חזרה):

הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר; וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ; וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ; וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע; וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:

הסברים (המשך):

כ:
המשפט האחרון במשנתנו פשוט מאוד. העובדה שהוא כל כך פשטני מערפלת, אולי, את העובדה שהתורה הזו טומנת בחובה את אחת האמיתות הגדולות של אורח-החיים היהודי. אם רוצים להיות יהודים אמיתיים – במובן המסורתי של המושג – צריך לכלול לימוד בשגרה היום-יומית. כשנגיע למשנה הבאה נחקור למה לימוד דרך קבע הוא מרכיב חיוני במסורת היהודית.

כא:
הלימוד שאליו מתכוון הילל במשנתנו מתייחס ספציפית ללימוד תורה, כמובן. על כל יהודי להשתדל לצבור כמה שיותר ידע בכל המקורות של הלימוד היהודי: תנ"ך, משנה, גמרא, הלכה ומדרש. לפני זמן מה הערנו כדרך אגב שאחד המאפיינים הראשיים של לימוד הוא שהוא לעולם לא סטטי: אפילו אם היום אדם יודע את כל מה שאפשר לדעת על נושא מסוים, זה לא אומר שמחר הוא עדיין ידע את כל מה שאפשר לדעת על אותו נושא. וקיימת ודאות מוחלטת שתוך פרק זמן קצר הידע שהאדם רכש יהיה לא מעודכן באופן חמור. ולכן, מחיר הידע הוא לימוד תמידי.

כב:
רמב"ם מבין את דברי הלל כך שאל לו לאדם לומר שילמד "כשאפנה מעיסוק זה": הוא מציין שהלל מוסיף דגש על דברי עמיתו שמאי [אבות א ט"ו] שעל האדם לעשות את תורתו קבע (כלומר, לקבוע זמן קבוע ללימוד תורה). וזה בגלל שמטבע הדברים אם לא מייחדים זמן לחובה המקודשת של לימוד תורה, תמיד ימצא משהו שידרוש עדיפות ושצריך לעשות קודם.

כג:
כשיהושע יורש את משה כמנהיגם של ישראל, הקדוש ברוך הוא נותן לו שתי עצות [יהושע א ו-ח]. העצה הראשונה היא לעולם לא לפחד:

רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד

העצה השניה היא ללמוד תורה תדיר:

רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי; אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל:

חז"ל נתנו לנו אותה העצה: לא לחדול מלימוד קבוע של המקורות ההכרחיים ביהדות. במשנה תורה [הלכות לימוד תורה א' י"א] רמב"ם מלמד כך:

חייב [אדם] לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן … וענין זה הוא הנקרא גמרא:

בימינו יש יהודים רבים בעולם שנוהגים ללמוד פרק יומי (מהמקרא), משנה יומית ודף גמרא יומי. כמובן שלא כל יהודי מסוגל לנהוג כך, אבל על כולם להקדיש זמן בכל יום – ולו הזמן הקצר ביותר – ללימוד מן המקורות הבסיסיים של המסורת היהודית. (רבים אמרו לי שהם מצאו שהשיעורים האלו של בית המדרש הוירטואלי עוזרים להם במובן הזה.) ואמנם, אם תבדקו את דף הבית של בית המדרש הוירטואלי תמצאו שמעטרת שם פקודתו של הלל:

וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה – שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה

שהרי אתם תבטיחו שכך יהיה!

שאלות ותשובות:

באבות 101 שמנו לב, פעם נוספת, לדרך שבה חכמינו, דרך קבע, "עיבדו מחדש" את חוקי התורה שיישומם המילולי היה נוגד את רגשותיהם, ושהם עשו זאת ע"י "פרוש" ו"באור". גרגורי אש כותב:

דוגמה נוספת לפרוש מחדש של חכמים לתורה נמצא לאחרונה בדף היומי, שם מסופר על עמוני שרוצה להתגייר. רבן גמליאל אוסר מפני שהתורה אומרת שעמוני לעולם לא יוכל להתגייר. אבל רבי יהושע מתיר מפני שלדעתו האשורים בלבלו את העמים כך שהעמוני של ימיו הוא לא ה"עמוני" של התורה. כך המצוה עדיין קיימת, היא פשוט מפורשת עד שלא נותר ממנה דבר.

הודעה:

בית המדרש הוירטואלי יצוא כעת לחופשת הפסח המסורתית שלו. השיעורים יתחדשו, אי"ה, ביום רביעי, כ"ה בניסן, 4 במאי. בינתיים, אם טרם עשיתם זאת, אם אתם תושבי ארץ ישראל ניתן למכור את החמץ שלכם באמצעותי על-ידי הקשה כאן.
ובהזדמנות חגיגית זו אני מברך את כולנו בברכת חג פסח כשר ושמח.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.


דילוג לתוכן