Avot-H098
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה ד':
הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ.
הסברים:
א:
כפי שהזכרנו בשיעור הקודם, הנחת היסוד שלנו בלימוד משנתנו היא שהמשנה מיוחסת לרבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא. גם הזכרתי בשיעור הקודם שנדון עוד בנושא הזה כשנלמד את המשנה הבאה. ב: ג: ד: ה:
פזר ממונך בחפצי שמים. כרצונך – כאילו פזרת אותה בחפצך. שאם עשית כן יעשה רצונך כרצונו. כלומר יתן לך טובה בעין יפה:
קשה אפילו להתחיל להבין מדוע הרב הדגול נותן הסבר כזה, מאחר ואין במשנה משהו שירמוז על כך. יתרה מזאת, פרושו לא עושה הרבה כדי לצמצם את הבעיה התיאולוגית של הלימוד הזה. כשהוא עוסק בסעיף השני הוא אפילו מעצים את הקושי: הוא אומר ששמע הסבר ש"רצון אחרים" היא לשון נקיה לרצון האל! הוא לא אומר אם הוא מסכים עם הפרוש הזה או לא.
ו:
והכוונה שלא תעשה המצוה כמתקצף באף וחמה ועצבון לב אלא ברצון ובשמחת לב כדי שגם הוא יעשה רצונך ברצונו, שלפעמים יעשה הקב"ה רצונו של אדם באף וחמה להענישו באחרונה.
ז:
כל הפרושים מהסוג הזה הם בניגוד גמור ללימוד הרצוי ביהדות: שנקיים את המצוות לשמן, מבלי שנייחל לשכר (וראה בשאלות ותשובות שבהמשך). אבל לעיתים רחוקות אנחנו מצליחים לקיים את מה שהיהדות מלמדת אותנו באופן הרצוי ביותר. אולי במשנתנו הנוכחית, רבן גמליאל פונה לסתם "עמך". שאלות ותשובות:
תזכרו שבאבות 093 וורן גרין הציע ש-אם ניתן ל… מצוות האלו ערך אינסופי, אפשר ליצור את היחס אחד = הרבה והוא יהיה נכון. ג'ף שפירא כותב: זה אכן נכון, כפי שוורן אומר, שאם למצוות יש ערך אין-סופי, אזי כל אחת שווה לכל השאר. אנחנו מניחים שה "אין-סופי" מופיע כאן במובן המקובל שלו – גודל אין סופי. גם נכון לומר שכל אחת שווה לכל השאר, פעם אחר פעם, אם כולן שוות לאפס! כלומר, אם כל המצוות נעשות לשמן ולא כדי לצבור נקודות לעולם הזה או לעולם הבא. |