Avot-H086
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה א' (חזרה):
רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? – כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ: עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:
הסברים (המשך):
יד:
כדי להבין טוב יותר מה דרבן את רבי לקבל על עצמו את התפקיד חסר התקדים של העלאת תורה שבעל-פה על הכתב יהיה מועיל אם נשתדל לדמיין לעצמנו את המצב ששרר בראשית כהונתו כנשיא הסנהדרין. למעשה, המצב בראשית נשיאותו לא היה שונה מהמצב ששרר בבתי המדרשות במשך מאות שבשנים. בשיעור האחרון שמנו לב לכלל הבלתי ניתן לעירעור בגמרא [גיטין ס ע"ב]:
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה; דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב.
פירוש הדבר לא היה רק שאסור לכתוב תורה שבעל-פה; פירושו גם היה שאת תורה שבכתב יש לדרוש מתוך הכתוב. יהיה מועיל אם נעלה תמונה דמיונית של חכמים ותלמידי חכמים שהולכים לבית המדרש כדי ללמוד מפי גדולי הדור עם עותק של תורה שבכתב בתיק. תורה שבכתב היתה ספר הלימוד שלהם.
טו: טז: יז: המשך יבוא. שאלות ותשובות:
באבות 084 הדגמתי את ענוותנותו של רבי על-ידי ציטוט מהתפילה האישית שהיה רגיל להוסיף אחרי תפילת העמידה. סטיבן ספרונז כותב:
מצאתי את איזכור "תפילתו האישית" של רבי מעניין כי היא חלק מתפילת שחרית, מיד אחרי ברכות השחר. שאלתי קשורה לאותו חלק של התפילה. הקטע הראשון מיד אחרי הברכות מתחיל "יהי רצון … ואל תשלט בנו יצר הרע והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע". מיד לאחר מכן באה תפילתו האישית של רבי. שתי התפילות דומות – זו של רבי קצרה יותר ותמציתית יותר ואינה מכסה כל כך הרבה עניינם – ברצוני לשאול מהיכן בא הקטע הראשון ומדוע שני הקטעים נכללו בסידור ולא רק אחד מהם. אני משיב: שני הקטעים שאותם סטיבן מזכיר באים משני מקורות שונים בגמרא. אחרי תפילת העמידה, היום נהוג להוסיף תפילה המבקשת מהקדוש ברוך הוא "נצור לשוני מרע ושפתי מִדַּבֵּר מרמה" וכו'. תפילה זו היתה במקור תפילה אישית שחיבר מר בר רבינא לשימושו הפרטי. היא מובאת בגמרא [ברכות י"ז ע"א] יחד עם עוד כמה תפילות אישיות שחכמים גדולים היו מוסיפים אחרי תפילתם. תפילתו של רבי מובאת בעמוד הקודם [ברכות ט"ז ע"ב] ונכללה אחרי ברכות השחר כפי שסטיבן כותב. בגמרא [ברכות ס' ע"ב] גם מביאים רצף של ברכות (שכעת אנחנו מכנים אותן "ברכות השחר") וכל אחד ואחד אמור להתחיל את עבודת הקודש בכל יום באמירת ברכות אלה. רצף זה של ברכות מסתיים עם הבקשה שהקדוש ברוך הוא ישמור אותנו "היום ובכל יום מאדם רע ומחבר רע" וכו'. אם כן, הקטע שעליו סטיבן שואל אינו קטע שנוסף על ברכות השחר אלא חלק בלתי נפרד מהן. אני מניח שתפילתו של רבי נוספה אחרי ברכות השחר בגלל האסוציאציה הרעיונית: ישמור אותי האל מהשפעות רעות. |