Avot-H085
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק ב', משנה א' (חזרה):
רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? – כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ: עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:
הסברים (המשך):
יא:
כל-כך הרבה זמן עבר מאז השיעור האחרון שייתכן שיהיה מועיל לסקור בקצרה את המידע הבולט הקשור עם הנושא שלנו שנמסר עד כה: רבי יהודה, הנשיא של הסנהדרין, מוכר יותר באופן הפשוט ביותר בשם החיבה "רבי". עלה לכס הנשיאות במקום אביו, רבן שמעון בן גמליאל, אימתי בשני העשורים האחרונים של המאה השניה לספירה. אישיותו השליטה – ויש הבדל בין אישיות שליטה לבין אישיות שתלטנית – עשתה אותו בר סמכות בולטת בתוך הסנהדרין ברמה כזו שלא היה כדוגמתה עד לימיו. היה עשיר מופלג, מה שגם הוסיף כבוד למעלתו. הוא היה בן תרבות שהיה מעורה בידע חילוני לא פחות משהיה מומחה בתלמוד תורה בכלל. (במעונו התיר אפילו לשרתים לשוחח בשתי השפות המתורבתות בלבד: עברית ויוונית. כמה הרחקנו לכת מהמאבק הנואש שניהלו אבותיו נגד ההלניזם שלוש מאות וחמישים שנה קודם לכן.) אבל ייתכן שמה שאפיין אותו במיוחד, ואשר היה מאוד חשוב להתפתחותה של היהדות, היה העובדה שגילה גישה מאוד פרגמטית כלפי ההלכה: היה מקיים בפרוטרוט את כל ההלכות ואת כל המנהגים שהצטברו "מאז מסיני", אך כשהלכה זו או מנהג זה היה לדעתו טעון עידכון באופן בולט לא היו לו פקפוקים בכך שישתמש בסמכותו ועליונותו החברתית כדי לחולל שינויים – על-ידי הקשה מתפתלת במקום שבא לידו ועל-ידי ביטול מכול וכול במקום שלא היתה אפשרות אחרת. יב:
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה; דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב [גיטין ס ע"ב].
ברור שהכוונה היא שיש ללמד תורה שבכתב מן הכתוב ושתורה שבעל-פה אין להעלות על הכתב עבור הדורות הבאים.
יג:
ולמה עשה רבינו הקדוש כך, ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכין, והצרות מתחדשות ובאות, ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות…
אינני בטוח כלל ועיקר שאלו היו השיקולים שהביאו את רבי להתחיל במשימה העצומה. סוף כל סוף, הלמידה היהודית עמדה על סף פריחה חדשה – והוא ידע זאת כי הוא זה שנטע את הזרע והוא זה שטיפח אותו. והאדם הגדול שהתרועע עם קיסרים לא היה חושב שעליונותה של רומי היתה דבר רע לעולם. אבל אפילו אם סיבות אלה אכן היו בדעתו ודאי וודאי שהן לא היו הסיבות היחידות!
המשך יבוא. שאלות ותשובות:
ההפסקה בין השיעורים היתה כה גדולה שחלק מההערות והשאלות שקיבלתי מנותקות קצת מהנושא המקורי. אך אני בדעה שאם מישהו הטריד את עצמו לשגר לי הערה או שאלה יהיה גס מצדי לא להציגה לפניכם.
באבות 077 דיברנו על המרד של יהודי התפוצות נגד הרומאים [117-115 לספירה]. באבות 082 ברק רוזנשיין שאל מדוע מרד זה התפרץ והשיבותי לו תשובה. כעת יהשוע פרי מציג בפנינו מידע נוסף: מרד התפוצות התחיל במחוז שהרומאים כבשו רק לאחרונה: בבל. המרדים האחרים (מצרים, קפריסין, קירני, יבנה) היו כנראה תגובה למרד הבבלים ותמיכה בו. כתוצאה מהמרד (שהרי לא יהודי בבל בלבד התמרדו) הרומאים נאלצו לפנות את בבל. שלמי תודה:
ברצוני להודות למאות המשתתפים ששלחו לי לאחרונה דוא"לים עם איחולי החלמה. תודה מקרב לב על התמיכה הנפלאה הזו. בתקופה שאני עדיין הולך ומחלים אני מקווה שאוכל לשגר שיעורים מדי פעם לפעם: האיחולים שלכם נותנים לי את הרצון לעשות כן. כה לחי!
|