Avot-H081
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה [משלי יא י]
שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: [משלי כד יז] בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח … פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ: [אבות פ"ד מי"ט] |
|
מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח (חזרה):
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד – עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם":
הסברים (המשך):
כג:
כעת נוכל להסב את לבנו לדבר התורה היחיד של חכם גדול וחשוב זה שנשתמר עבורנו במסכת אבות, דבר תורה שהוא הנושא של משנתנו. כד: כה: כו: כז:
"הדין" הוא הנהגת המדינה בצדק.
עבור רשב"ג החברה היהודית האידיאלית חייבת להתבסס על חוקים שאותם כולם חייבים לכבד. כשפלג אחד בחברה סובר שהוא רשאי לשחרר את עצמו מעולו של החוק הואיל ולסברתו יש בידו אמת שמתגברת על החוק – אותה החברה בסכנה גדולה. החוק חייב להיות שווה לכל נפש ואין לאף אחד הזכות להחליט אלו חוקים הוא יכבד ומאלו חוקים הוא יתעלם.
כח:
דאמר רבי חנינא: "חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת."
כט:
כבר הרחבנו את היריעה על הברכות ששופעות מן השלום [ראה אבות 056 והשיעורים העוקבים.] ולכן לא אחזור כאן על הדברים. סיכמתי את אותם השיעורעם כך באבות 059: הדרישה לרדוף אחר השלום ואחר הצדק כה ראשונית שהיא זקוקה רק לביטוי חד פעמי [בתורה]. מצד שני, הברכות שאותן מביא השלום מוזכרות אין ספור פעמים. בתורה [ויקרא כו ו] הקדוש ברוך הוא מבטיח שתמורת 'התנהגות טובה' מצד ישראל יבוא קציר מוצלח, עושר ואושר וכיוצא באלו ברכות. ואז הוא מוסיף: "ונתתי שלום בארץ." על מילים אלה מוסיף רש"י פירוש בן אל-מוות (שאותו הוא מצא בספרא): אם אין שלום אין כלום!
ל:
הפסוק שמובא בסוף דבריו של רשב"ג במשנתנו בכתבי-יד אחרים בא מזכריה פרק ח' פסוק טז. אין כל וודאות שרשב"ג התכוון לכך שפסוק זה יהיה חלק מתורתו במשנה זו, אך נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהוא מאשר ואוהד את דברי הנביא:
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם, וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ; כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי – נְאֻם ה': [זכריה ח טז-יז]
לא:
וכעת הגענו לסופו של הפרק הראשון של מסכת אבות – שהשתרע על פני יותר משמונים שיעורים! בשיעורנו הבא, אם ירצה השם, נתקדם לפרק השני. נא לשים לב:
למרות כך שאני בחופשה אני מקווה לשגר שיעורים רבים ככל האפשר בסידרה זו. סלחו-נא לי אם פה ושם אינני מצליח לעמוד בכוונותי הכנות
 . |