Avot-H079

יג:
הרומאים התחילו במתקפת הנגד שלהם. הם אימצו אותה הטקטיקה שעלתה להם כל כך יפה בדיכוי המרד הקודם, שישים שנה קודם לכן: הם לא תקפו בקרב אחד גדול, אלא השתלטו גם הם על הארץ עיר אחרי עיר. כך ניצחו קבוצות קטנות יחסית של מורדים שהגנו על עריהם. הרומאים החזירו לשלטונם הן את הגליל והן את ארץ יהודה, ולבסוף הצבא הרומאי דחף את בר כוכבא אל תוך עיר מבצר בשם ביתר. בתשעה באב (4 באוגוסט) בשנת 135 לספירה נפלה ביתר לרומאים. בתלמודים יודעים לספר שכחצי מליון יהודים נמצאו הרוגים בתוך ביתר ובסביבתה; ללא ספק יש כאן גוזמה. אלפי גברים נמכרו כעבדים או ברחו למדינות אחרות. את בר כוכבא עצמו מצאו הרוג בחזית.

יד:
אדריאנוס הבין שהיהודים לעולם לא יראו ברומא את עירם, ושתמיד יתייחסו לרומאים כאל רודנים זרים. הוא השלים את בניית העיר שנקראה Aelia Capitolina [איליה קפיטולינה], שעמדה על תלה של ירושלים. יתר על כן, אדריאנוס גזר עוד גזרות נגד היהדות: האיסור על קיום ברית המילה נשמר; והוסיף עליו איסור שמירת השבת וקביעת הלוח העברי. כמו כן הוא אסר על תלמוד תורה. בקיצור, אדריאנוס הוציא את היהדות מחוץ לחוק.

טו:
איסור אחרון זה – איסור תלמוד תורה – הוא מה שגרם בסופו של דבר למותו של רבי עקיבא. החכם הזקן – וכבר היה בן תשעים שנה ויותר! – לא היה מסוגל לדמיין לעצמו עולם יהודי שבו אין ברית המילה, אין שבת ואין תורה. לכן, על אף העובדה שמי שיעבור על החוק צפוי לעונש מוות הוא סירב להפסיק מללמד תורה ברבים. ידועה היטב השיחה שמובאת בגמרא [ברכות ס"א ע"ב] שניהל עם אחד מאוהדי הרומאים:

המשך יבוא.