Avot-H068
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּר אֳמָדוֹת:
הסברים:
א:
אם פרק א' היה ממשיך לפי הדגם שנקבע כבר בחמש-עשרה המשניות שלמדנו עד כה היינו מצפים שמשנה טז תכלול את תורתו של איזהשהו חכם שקיבל את המסורת מאת הלל ושמאי יחד עם בן-זוג. אך זה לא מה שקורה. בנקודה זו בהתפתחות ההיסטורית של תורה שבעל-פה המסכת שלנו עושה הסטה ארוכה והיא תחזור לתלמיד העיקרי שבא אחרי הלל רק עמוק בתוך פרק ב'. ב: ג: ד:
(צאצאיו המשיכו למלא את התפקיד של נשיא הסנהדרין במשך עוד כמאתיים שנה עד שהמימשל הביזנטי ביטל את המוסד בתחילת המאה ה-5 לספירה.) ה: ו:
משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו [את רבותם] כל צרכן הרבו מחלוקת בישראל ונעשו כשתי תורות!
ברור שיש כאן גוזמה, אך יש בה גם יותר מקורטוב של אמת. חילוקי הדיעות בתנועת הפרושים שהצליחה לשמור על אחדות במשך יותר ממאתיים שנה, מאז זמנו של שמעון הצדיק, היו כעת עמוקים מדי ורחבים מדי מכדי מניעת התפצלות. בגמרא [ערובין י"ג ע"ב] מסכמים את המצב שנוצר כך:
שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל; הללו אומרים "הלכה כמותנו" והללו אומרים "הלכה כמותנו". יצאה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי אלהים חיים הן – והלכה כבית הלל." וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? – מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי; ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
ז:
כמעט בכל מקום בספרות התנאים שבו מופיע הביטוי 'בת קול מן השמים' ששמה קץ למחלוקת הוא מתאים למה שהיינו מבינים היום כדעת קהל. בית הלל היה פופולרי יותר מאשר בית שמאי: הוא היה יותר ליברלי בדיעותיו ויותר עממי מאשר השמרנות הנוקשה של בית שמאי. המשך יבוא. הודעה:
בשבוע הזה חל ראש השנה, ולכן השיעור הבא יהיה ביום ב', ה' בתשרי (20 בספטמבר). בינתיים אולי תרצו לקרוא משהו באנגלית שכתבתי לפני כמה שנים על אודות ראש השנה. הרשו לי בהזדמנות זו להודות לכל אלה ששלחו לי איחולים לשנה טובה: הם רבים מדי, לצערי, משאוכל להשיב לכל אחד בנפרד. יהי רצון שכולנו ניכתב וניחתם לשנה טובה, שנת אושר, שלום ושגשוג, ושנלך מחיל אל חיל בלימוד תורה.
|