Avot-H047
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה י' (חזרה):
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:
הסברים (המשך):
כד: את שלושת החלקים של האימרה המיוחסת לשמעיה ניתן לראות כמשלימים זה את זה; עם כל זה ניתן גם לדון בכל חלק בנפרד, וזה כמובן מה שנעשה. המרכיב השני במשנתנו הוא "שנא את הרבנות". המונח "רבנות" כאן רצונו לומר "שנא להיות בתפקיד של שררה" – על אחרים. אין כאן קשר בכלל עם מוסד הרבנות המודרני. כפי שהצעתי בשיעור הקודם, שני החלקים הראשונים של האימרה, כשכורכים אותם יחד, מציעים גישה של "ראש קטן": תעשה את המוטל עליך והימנע מלקבל על עצמך שררה ופיקוד על אחרים. פירוש זה מקבל חיזוק עוד יותר משמעותי כשכורכים את שלושת המרכיבים למכלול אחד, והאימרה מהווה עצה מועילה ביותר למי שצריך לשרוד בעידן ההירודיאני. כה:
יש לזכור שהיכן שיש ריכוז של כוח בידיים מעטות, לעתים קרובות מדי אנשים בעלי מנטליות של גנגסטרים משתלטים. ההיסטוריה מוכיחה. כל כוח משחית; כוח מוחלט משחית לחלוטין.
לזה, אני מניח, שמעיה היה עונה אמן.
כו:
אני מדבר דמוקרטיה לגברים ולנשים האלה. אני אומר להם שיש להם קול ושלהם המלכות והכוח והכבוד. אני אומר להם "אתם סוברניים: השתמשו בכוח שלכם." והם אומרים, "נכון מאוד: תגיד לנו מה לעשות;" ואני אומר להם. אני אומר, "השתמשו בקול שלכם באופן אינטליגנטי והצביעו בעדי." וזה מה שהם עושים. זאת דמוקרטיה; וזאת דרך יוצאת מן הכלל להציב את האנשים הנכונים במקומות הנכונים.
כז:
כמובן, יש בני אדם שהכרה זו במגרעות של השיטה הדמוקרטית נשמעת להם ככפירה בעיקר. אני מציע להם להכיר את דברי היסטוריון בריטי אחר, ווינסטון צ'רצ'יל [1965-1874]:
אף אחד אינו טוען שהדמוקרטיה היא שיטה מושלמת. אומנם כן, נאמר לעיתים קרובות שהדמוקרטיה היא שיטת הממשל הגרועה ביותר מלבד כל השיטות האחרות שנבחנו מפעם לפעם.
כח:
לדעתי, שמעיה היה עונה אמן גם לתורתו של פילוסוף גדול אחר, קונפוציון, שבאמת אמר:
ראויים לשלטון רק אלה שהיו מעדיפים לקבל פטור.
החברה יכולה להיות בטוחה שאלה שבידיהם הופקד ניהול ענייניה לא יתעללו בה רק כשאותם הפקידים הציבוריים יכירו באימת הכוח שמופקד בידיהם – וירעדו עקב כך. עד כמה שאני מכיר האנושות טרם המציאה שיטת ממשל שתוביל לאותה התוצאה הרצויה. אולם, רמז ניתן לנו במקרא: הנביאים הגדולים, כשקיבלו מפי הגבורה את ההוראה להיות נביא, אמרו כולם שהם "מעדיפים לקבל פטור" – משה רבינו, ישעיה הנביא, ירמיה הנביא, יחזקאל הנביא, עמוס הנביא, יונה הנביא.
המשך יבוא. שאלות ותשובות:
באבות042 כתבתי: באופן טכני ייתכן שאתם צודקים, אבל אני עדיין בשלי. דבורה היתה נביאה ולא שליטה, וחז"ל עמלו רבות כדי ללמד שתפקידה היה תפקיד של עידוד ולא של שליטה.
כותב לי מאיר נוח: עלי לשאול האם החכמים הטרידו את עצמם להדגיש שתפקידו של גדעון, תולע או של כל שופט אחר ממין זכר היה תפקיד של עידוד? או שמא אמרו זאת עליה כדי שנשים כמו הנריאטה סולד לא תבקשנה סמיכה לרבנות על סמך זה שדבורה היתה שופטת. דבורה הינה בעיה בשביל חלק מן החכמים שסוברים שנשים לא צריכות להיות דיינות. בספרו של עמנואל קווינט "תמצית של דיני ממונות, חלק א'" הוא כותב:
מה שמפריע למפרשים הוא המשפט "והיא שפטה את ישראל בעת ההיא". כמה פירושים ניתנו. אחד מהם הוא שאולי לא נאסר על נשים להיות דיינות. או שמא המקרה של דבורה הוא מקרה יחיד כי היא שפטה את ישראל מפי הגבורה. או שמא היא לא שפטה ממש ורק נתנה עצות לשופטים. בנוסף על כך יש דעת בעלי התוספות [נידה דף נ' ע"א ד"ה כל הכשר] ודעה חזקה בספר החינוך [מצוה ע"ז] שמותר לנשים לשפוט. ברור שהשאלה אם מותר לנשים לשפוט ראויה לליבון.
אני משיב:
כשהחכמים מלמדים שתפקידה של דבורה היה תפקיד של עידוד ולא של שלטון הם מתייחסים לא לתפקידה כנביאה אלא לתפקידה בניהול המלחמה – שהוא אחד מתפקידי השליט המדיני: היא לא ניהלה את המלחמה; היא נתנה עצות לברק בן אבינועם בלבד וזירזה אותו. שאשה תהיה דיינת אינה בעייה בשביל היהדות המסורתית/קונסרבטיבית. |