דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H039

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט

ד' בתמוז ה'תשס"ד / 23 ביוני 2004 (אבות 039)


Bet Midrash Virtuali
מסכת אבות, פרק א', משנה ח':

יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

הסברים:

א:
כעת הגענו עד לשנים המאוחרות יותר של מלכות ינאי המלך – משנת 90 לפני הספירה בקירוב עד אחרי מותו בשנת 76 לפני הספירה. ומותר להוסיף את שנות מלכותה של זו שמלכה אחריו, שלומציון אלכסנדרה, 67 – 76 לפני הספירה. בסך הכול, תקופה של כעשרים וחמש שנים.

ב:
יש אי-בהירות מה לגבי שתי הדמויות שהן הנושא של משנתנו. מן הסתם זאת עקב העובדה שאחד מהם, שמעון בן שטח, היה בעל אישיות כוחנית למדי. כבר כמה פעמים הזכרנו את משנה ב' מפרק ב' של מסכת חגיגה (הקישורית המועילה ביותר אבות027 בשאלות ותשובות). על פי הכלל שמובאת במשנה ההיא, יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין ואילו שמעון בן שטח היה אב בית דין. אולם במשנתנו ובזו שבאה אחריה, מיוחסות לשני בני הזוג אימרות שלהן יש אופי משפטי באופן מובהק, ונראות כמתאימות לאב בית דין.


ג:
אם כך המצב אנחנו לא נופתע מכך שבגמרא [חגיגה ט"ז ע"ב] מועלית דעה שיש להחליף את ייחוס התפקידים:

תנו רבנן: שלשה מזוגות הראשונים שאמרו שלא לסמוך ושנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך – הראשונים היו נשיאים ושניים להם אבות בית דין; דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יהודה בן טבאי אב בית דין ושמעון בן שטח נשיא.

כדי להבין טוב יותר את המושג "לסמוך" בהקשר זה ראה אבות026, הסבר מס' 6.

ד:
ככול הנראה את החילופין בתפקידים ניתן לייחס למקרה משפטי שבו היה יהודה בן טבאי אחראי לעיוות הדין. כשלמדנו את מסכת סנהדרין נתקלנו במושג המשפטי של 'עדים זוממים'. לשם הבנה מעמיקה של מושג זה (באנגלית) נא לקרוא שוב את ההסבר שבסנהדרין059, הסבר מס' 5. בקיצור: כשמתברר לבית הדין שכת [זוג] עדים זממו להטעות את בית הדין ועל ידי כך להטות את הדין כדי שהנאשם יצא חייב [יורשע, יימצא אשם], התורה [דברים יט טז-כ] קובעת כך:

כִּי-יָקוּם עֵד-חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד-שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא-יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ:

במלים אחרות: אותו העונש שהיו מטילים על הנאשם אם היה נמצא אשם בגלל העדות השיקרית של שני העדים שזממו את הרשעתו, אותו העונש יש להטיל על העדים הזוממים.

ה:
הגמרא [חגיגה ט"ז ע"ב] מביאה את הסיפור הבא:

תנו רבנן: אמר רבי יהודה בן טבאי: "אראה בנחמה [לשון שבועה] אם לא הרגתי עד זומם" – להוציא מלבן של צדוקין [בניגוד לפרשנות הצדוקים] שהיו אומרים, "אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון" [רק אם הנאשם כבר הוצא להורג הורגים את העדים הזוממים]. אמר לו שמעון בן שטח: "אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי!" שהרי אמרו חכמים: אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם … מיד קבל עליו יהודה בן טבאי שאינו מורה הלכה אלא בפני שמעון בן שטח. כל ימיו של יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוג והיה קולו נשמע. כסבורין העם לומר שקולו של הרוג; הוא [יהודה בן טבאי] אמר להם, "קולי הוא!"

מה שחשוב כאן עד כמה שנוגע למשנתנו הוא שככול הנראה יהודה בן טבאי, יהיה תפקידו הרשמי אשר יהיה, קיבל על עצמו את שמעון בן שטח כבן זוג בכיר.

ו:
כעת נוכל להפנות את דעתנו לאימרה המיוחסת ליהודה בן טבאי במשנתנו. ברור שעצתו מופנית לאלה שיושבים בדין. אל לו לדיין ליטול על עצמו את התפקיד של עורך דין: אין זה מתפקידו של השופט ללמד את בעלי הדין איך לטעון ואלו טענות משפטיות והלכתיות להציע; תפקידו של הדיין להעריך אל נכון את העדות שמוצגת בפניו. עורכי הדין שבמשנתנו אינם כפרקליטים שאותם אנחנו מכירים מהמשפט המודרני.

ז:
דין תורה אינה מעניקה כל הכרה רשמית לתפקיד של עורך דין: חיקור העדות – הן של העדים והן של בעלי הדין – צריך להתבצע באופן ישיר ובית הדין חייב לשמוע אותם מספרים את סיפורם במילים שלהם. עורכי הדין שבמשנתנו הם "נוכלים" שהיו מלמדים את בעלי הדין איך להציג את משפטם באור החיובי ביותר: "כשיאמר הדיין כך ענה כך, וכשיטעון בעל הדין כך תהיה תשובתך כך" [רמב"ם פירוש המשניות]. דאגתם הינה טובתו של הלקוח ולא שהאמת תצא לאור. דאגתו העיקרית של הדיין חייבת להיות שייעשה דין צדק. (נחזור לתפקידו של הדיין במשנה הבאה.)


בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני, רביעי וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.


כדי להגיע לעמוד הבית של בית המדרש הווירטואלי, שכולל גם את הארכיון של החוג ללימוד משניות,
הקש כאן.

הקש כאן כדי להגיע לארכיון של מסכת אבות.


כדי להצטרף לחוג לימוד המשניות או כדי לעזוב אותו הקש כאן.

כדי לקבל הנחיות איך לתמוך בבית הנדרש הוורטואלי ע"י תרומה או ע"י הקדשת שיעור הקש כאן.


נא להשתמש בכתובת זו עבור דיונים, שאלות, הערות ובקשות.


דילוג לתוכן