Avot-H037
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה ו' (חזרה):
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
הסברים (המשך):
כד:
כעת אנו מגיעים למרכיב האחרון באימרה המשולשת המיוחסת ליהושע בן פרחיה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות". יש לפחות שתי דרכים אפשריות להבין את ההמלצה; הראשונה מהן הינה במישור המשפטי והאחרת כללית יותר. כה:
"לדסקס" בעברית זה "לדון", וזו האטימולוגיה גם של כל המונחים הקשורים בנושא שלנו: הדיין הוא זה שמשתתף בדיון המשפטי הזה; בית הדין הוא המקום היכן שדיון זה מתקיים – וכיוצא באלו. אם כן, אחרי ששמעו את העדויות תפקיד הדיינים הוא לדון בהן יחד כדי להעריכן.
גם שמנו לב לכך שהשופטים, בבואם לשקול את העדות, מכוונים על-ידי ההלכה בכמה וכמה דרכים לתת עדיפות מובנית לדעתם של אותם הדיינים הנוטים לזכות את הנאשם – ובמיוחד בדיני נפשות [סנהדרין פ"ה מ"ה, סנהדרין 078]. לכן, זה לא כל-כך מוגזם להבין את ההמלצה שבמשנתו כהמלצה המכוונת כלפי אלה שיושבים בדין בדיני נפשות, שידונו את הנאשם לכף זכות ככל האפשר.
תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו, "תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני." אמר לו, "אין לי מעות." אמר לו, "תן לי פירות." אמר לו, "אין לי." "תן לי קרקע." "אין לי." "תן לי בהמה." "אין לי." "תן לי כרים וכסתות." "אין לי."
הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי שלשה חמורים – אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו, "בשעה שאמרת לי 'תן לי שכרי' ואמרתי 'אין לי מעות', במה חשדתני?" "אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן." "ובשעה שאמרת לי 'תן לי בהמה' ואמרתי 'אין לי בהמה' במה חשדתני?" "אמרתי, 'שמא מושכרת ביד אחרים." "בשעה שאמרת לי 'תן לי קרקע' ואמרתי לך, 'אין לי קרקע', במה חשדתני?" "אמרתי, 'שמא מוחכרת ביד אחרים היא." "ובשעה שאמרתי לך 'אין לי פירות' במה חשדתני?" "אמרתי 'שמא אינן מעושרות'." "ובשעה שאמרתי לך 'אין לי כרים וכסתות' במה חשדתני?" "אמרתי 'שמא הקדיש כל נכסיו לשמים'." אמר ליה, "העבודה! כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני, שלא עסק בתורה. וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות." שאלות ותשובות
באבות034 הזכרתי את העובדה ששרדה לנו מטבע מימי מלכותו של ינאי המלך: מצד אחד הכתובת ביוונית היא "אלכסנדר המלך"; אולם בצד השני, באותיות עבריות קדומות, הכתובת היא "יהונתן המלך".
ג'ורדן ווזניק כותב: אולי תוכל להסביר קצת על הכתב העברי שבמטבע. באיזה שלב התקבל האלף-בית העברי שמוכר לנו היום? אני חשבתי שהוא "חזר" מבבל יחד עם שבי ציון בשנות 400 – 500 לפני הספירה. האם בזמנו של ינאי טרם היה בשימוש רחב? אני משיב: האלף-בית העברי, בעצם אינו עברי בכלל: הוא האלף-בית הארמי – וחז"ל ידעו את זה היטב. על זה דיברנו כשלמדנו את מסכת סנהדרין (יש לחפש שם בשאלות ותשובות). הכתב הארמי לא בא עם שבי ציון (המאות 5-6 לפני הספירה). יהודים מחוץ לארץ ישראל – בדרומה של מצרים לדוגמה – התחילו לכתוב בכתב ארמי כבר במאה ה-4 לפני הספירה, אבל הכתב הזה לא היה בשימוש בארץ ישראל אלא במאה ה-2 לפני הספירה. אולם, מסמכים רשמיים וכיתוב על מטבעות המשיכו לכתוב "בכתב עברי" עד למאה ה-2 לספירה: מטבעותיו של בר-כוכבא (135-132 לספירה) נושאות כיתוב כזה, אבל את מכתביו כתב בכתב ארמי. כמו כן, תפילין של לוחמיו שנמצאו נכתבו בכתב ארמי – אותו הכתב שבו אנחנו כותבים היום. |