משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
א:
עלינו להקדים כמה וכמה הערות-מבוא כלליות על מסכת אבות לפני שניגש ללימוד המשנה הראשונה של המסכת.
ב:
מסכת אבות שונה מכל שאר המסכתות שבמשנה מכמה היבטים: היא אחת המסכתות הקצרות ביותר, חלקים ממנה נערכים לפי סדר כרונולוגי ולא לפי סדר תוכני, והיא המסכת היחידה שנכללה כולה בעבודת הקודש. בכינוי העממי 'פרקי אבות' היא מודפסת בכל הסידורים אחרי תפילת מנחה של שבת, שהרי הנהיגו הקדמונים ללמוד פרק לפי הסדר אחרי תפילת המנחה בכל אחת מהשבתות שבין חג הפסח וחג השבועות. מנהג זה עתיק למדי וחוזר אחורה לתקופת הגאונים לפני 1500 שנה. למסכת אבות יש חמישה פרקים בלבד, אבל תמיד יש שש שבתות 'בין פסח לעצרת', ולכן פרק שישי – ברייתא – נוסף. גם תוספת זו מימי הגאונים.
ג:
אך מסכת אבות שונה מכל שאר המסכתות שבמשנה בעיקר בכך שהחומר ההלכתי שבה מועט מאוד או לא קיים בכלל. המסכת הינה אנתולוגיה של פתגמים, אימרות-מוסר והארות פילוסופיות שנמסרו מפי גדולי החכמים במשך חמש מאות השנים שהובילו לעריכת המשנה בתחילת המאה השלישית. בעצם ייתכן שחלקים ממסכת אבות נוספו אחרי עריכת המשנה, כפי שנראה בהמשך שיעורים אלה. כתבתי ש-"החומר ההלכתי שבה מועט מאוד או לא קיים בכלל" כי תלוי באיך מגדירים הלכה. אם אנחנו רואים ב'המלצות הרציניות ביותר' של החכמים דבר הלכה אזי נמצא מקרים רבים של דברי הלכה במסכת זו: מאמרים מהסוג 'עשה כך', אל תעשה כך' וכיוצא באלו. אולם, כמעט כל המלומדים סוברים שהמסכת שלנו מורכבת מדברי אגדה ולא מדברי הלכה.
ד:
משתתפים שבאים לסוג זה של לימוד בפעם הראשונה אולי ימצאו מועיל עיון ב-'מבוא למשנה' שבארכיון שלנו. לדאבוני, החומר עדיין זמין בשפה האנגלית בלבד, אבל שם תמצאו הסברים על מונחים כמו 'ברייתא', 'הלכה', 'אגדה', 'גמרא' ו-'תוספתא'. מונחים נוספים יתוארו ויוגדרו בשיעורים אלה לפי הצורך. ייתכן מאוד שהסברים נוספים אלה יבואו כתוצאה של שאלות שאתם שולחים אלי ולא מיוזמתי האישית בלבד.
ה:
העובדה שמסכת אבות איננה הלכתית באופיה גורמת לכך שאין לה גמרא – לא בתלמוד הבבלי וגם לא בתלמוד של ארץ-ישראל – "ירושלמי". אך בכל זאת הרחבה של מסכת אבות אכן הגיעה לידינו: המסכת המכונה "אבות דְרבי נתן" מתקשרת למסכת שלנו באופן דומה למדי לאופן שבו מתקשרות המסכתות של התוספתא למסכתות-האחיות שבמשנה. המהדורה ההחלטית של "אבות דרבי נתן" הינה פרי מחקרו של הרב שניאור-זלמן שכטר ז"ל, מי שהיה במובנים רבים אביה-מולידה של היהדות הקונסרבטיבית בארה"ב. המהדורה יצאה לאור על-ידו כשעדיין היה על אדמת אירופה, בשנת 1887.
ו:
ה-'אבות' שבשם המסכת הם המנהיגים של תנועת הפרושים. יש כמה וכמה מקומות בספרות התנאית שבהם מכנים את המנהיגים הדתיים הבולטים של הדורות הקדומים 'אבות העולם' – שפירוש הביטוי: אבות עולמנו, עולמם של החכמים. לדוגמה, אנחנו מוצאים את הביטוי במשנה וגם בתלמוד של ארץ-ישראל . הביטוי מאוד שגור בפיהם של חכמינו הראשונים והאחרונים, מימי הבניים והלאה.
ז:
נדמה שמסכת אבות הורכבה בחטיבות ורוב החוקרים מסכימים שהחטיבה הראשונה היא אחת החטיבות הקדומות שבמסכת, וייתכן שזמן חיבורה אף לפני חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. חטיבה ראשונה זו מהווה סקירה כרונולוגית של מנהיגוּת תנועת הפרושים במאות הראשונות של קיומה. כל מנהיג מזוהה לפי הסדר ושלושה פתגמים המיוחסים לו מובאים בפנינו. אין זכר למנהיגוֹת – וי"ו חלומה – במסכת זו בכלל.
ח:
נדמה שבאופן מקורי חטיבה ראשונה זו היתה מורכבת מחלק שהתחיל עם המשנה הראשונה של פרק א' ונמשך עד למשנה י"ד שבפרק ב'. אולם, גם נדמה שקבוצה גדולה של משניות שבחטיבה זו הינן תוספת מאוחרת יותר: כוונתי לקבוצה שמתחילה בפ"א מט"ז ונמשכת עד לפ"ב מ"ד. קבוצה זו שוברת את הסדר הכרונולוגי של החטיבה כדי לזהות את הנשיאים של שושלת בית הילל. על כך נרחיב את הדיבור כשנגיע לפ"א מט"ז. החטיבה כפי שהיא מורכבת כעת מובילה את המנהיגוּת הפרושית עד אחרי דור חיבור המשנה, שהרי בפ"ב מ"ב מזוהה רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא ומובאים פתגמים בשמו. נראה הגיוני, אם כן, להניח שהתוספת הארוכה לחטיבה המקורית נוספה בדור שאחרי חיבור המשנה, ברבע השני של המאה השלישית לספירה – אולי ע"י רבן גמליאל בני של רבי יהודה הנשיא בכבודו ובעצמו.
המשך יבוא (ביום ד', 24 בפברואר).
