avot-h349

בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א (חזרה):
הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
הסברים (המשך):
יב:
בן עשרים לרדוף. איזה ביטוי חידתי! מיד עולה השאלה: לרדוף אחרי מה? ואז עולה שאלה שניה: מדוע להתחיל לרדוף אחר הדבר הזה או המטרה הזו החל מגיל עשרים? בפרושו למשנתנו הרב עובדיה מברטנורו מציע שני הסברים. הנה הסברו הראשון.
בן עשרים לרדוף אחר מזונותיו [פרנסה]: לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אישה והוליד בנים צריך הוא לחזר ולבקש אחר מזונות.
הסבר זה בעיתי למדי. האם כוונתו של הרב עובדיה שצריך קודם להינשא ולהוליד צאצאים ורק לאחר מכן לדאוג כיצד לפרנס את המשפחה?
יג:
הדילמה הזו נידונה בגמרא [קידושין כ"ט ע"ב] שם מועלת השאלה האם על אדם ללמוד תחילה תורה ורק לאחר מכן להינשא או שמא תגבר הדעה ההפוכה. התשובה שניתנת היא שעל האדם קודם ללמוד תורה וכאשר הוא מסיים את לימודיו עליו להתחתן. ואולם, הוסף נספח: אם האדם לא יכול לחיות ללא אשה (כלומר מין, כפי שהסברנו ב-שיעור הקודם) עליו קודם להתחתן ואז להתחיל את לימודיו. בעניין האפשרות הזו, האמורא הארץ-ישראלי הדגול, רבי יוחנן, מביע התנגדות:
ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?!
(הרחיים הם, כמובן, חובותיו כלפי אשתו וילדיו.)
יד:
הגמרא מותירה את הנושא פתוח; לא כן מדרש ההלכה על חומש דברים, סִפְרֵי. התורה [דברים כ ה-ז] מציינת כי לפני שבני ישראל יוצאים לקרב, כהן מיוחד פונה לחיילים:
מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה:
בסִפְרֵי שמים לב לסדר של הפטורים הללו ורמב"ם [הלכות דעות פרק ה' הלכה י"א] מסיק מסקנה תמציתית:
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה.
והוא מציין את סדר הארועים בפסוקי המקרא שהבאנו לעיל: הכרם והבית באים לפני האשה והנישואין. הוא מוסיף:
אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה.
אם כך, הסברו הראשון של הרב עובדיה אינו מתקבל על סִפְרֵי ורמב"ם.
טו:
ההסבר החלופי של הרב עובדיה לגיל עשרים כגיל שבו מתחילים "לרדוף" הוא כדלקמן:
בן עשרים – לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו. שאין בית דין של מעלה מענישין פחות מבן עשרים:
ובכן, זהו בוודאי מסר מנחם מאוד לבני עשרה! אך משנתנו אינה אומרת 'לרדוף אותו' אלא 'לרדוף' – שהאיש ירדוף.
טז:
לי נראה שהרבה יותר מתקבל על הדעת שכוונת משנתנו היא שבגיל עשרים האדם חייב לשרות צבאי. בתורה [במדבר א ג] הקב"ה מצווה את משה ואת אהרון כך:
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן:
אם פרוש זה נכון אזי משנתנו מלמדת כי גיל עשרים הוא הגיל בו אפשר לגייס אדם לרדוף אחר האויב.
המשך יבוא.

לתנועה המסורתית