avot-h348

י:
בן חמש עשרה לתלמוד. יתכן וביטוי זה הוא ציון נוסף לכך שמשנתנו אינה שייכת לתקופת התנאים כל עיקר. אומנם, נכון הדבר שהמושג 'תלמוד' מופיע לעיתים קרובות במקורותינו, כולל במשנה, אך על פי רוב, כאשר נעשה שימוש במושג הזה בספרות התנאית הוא משמש כמלה נרדפת לתורה שבכתב. רק בתקופת האמוראים מתחיל המושג 'תלמוד' לקבל את המובן שאנו מיחסים לו בטבעיות כיום: הלימוד ההתפתחותי של המשנה. זה התרחש לאחר מותו של רבי ויסודה של הישיבה הגדולה הראשונה בסורא, בעירק של ימינו, על ידי ראשון האמוראים, רב. תוכלו לקרוא (באנגלית) על המהפכה שחולל רב בלימוד תורה שבעל פה ב- ברכות 115. מכל מקום, ברור מההדרגה שבמשנתנו שהרעיון הוא שעל העלם להתחיל ללמוד את התורה שבעל פה, כפי שהתפתחה לאחר המשנה, כאשר הוא מגיע לגיל 15. זה נותן חמש שנים של לימוד המקרא וחמש שנים נוספות של לימוד משנה לפני שמתחילים בלימוד החומר שלאחר המשנה.

יא:
בן שמונה עשרה לחופה. המונח 'חופה' מציין, כמובן, את ההצעה לגיל האידאלי לנישואין. לא שאין עוררין על הגיל הזה. בגמרא [קידושין כ"ט ע"ב – ל' ע"א] אנו מוצאים את הדיון הבא:

את האירוע הזה צריך לבאר. הסודר -'כיסוי ראש' – אליו מתייחס הקטע הוא בד ארוך שנכרך במיומנות סביב הראש, בדומה לטורבן. נראה כי סוג זה של כיסוי ראש היה מיועד לגברים נשואים. בגמרא ממשיכים בהסבר:

הגמרא נבהלת מההגזמה הזו ומנסה לרכך אותה:

הרעיון הוא שכאשר גבר מגיע לגיל עשרים והוא עדיין אינו נשוי, חייו מלאים במחשבות על מין. בגמרא ממשיכים:

הביטוי 'תיפח עצמותיו' מופיע לעיתים די קרובות בספרות האמוראים. הוא אינו חריף כפי שהוא נשמע. הוא מקביל, פחות או יותר, לביטוי המודרני "שילך לעזאזל", כאשר כל כוונתו לומר ש-"אני איתו גמרתי." כך שנראה כי הגיל שנחשב למירבי לנישואין הוא עשרים. ואולם בגמרא ממשיכים:

מעניין לציין כי היה זה רב חיסדא שהציג את הרב חמנונא הרווק לרב הונה. כוונתו בהצהרתו הנוכחית היא שהוא ניצל ממחשבות תאוותניות בגלל שהוא נישא בגיל מוקדם, ואילו הוא היה מתחתן עוד קודם לכן, אז מעולם לא היו לו מחשבות כאלו בחייו! הגמרא חוזרת כעת לרבא.

מכל מקום, ברור מהדיון הזה בגמרא כי גיל שמונה עשרה לא נחשב בהכרח להיות גיל הנישואין. הערה מטרידה בכל הדיון הזה היא ההגיון שביסודה שכאשר יש לגבר "פת בסלו" – אישה במיטתו – הוא חופשי ממחשבות על מין. זה ברור מאוד מהצהרה [יבמות ס"ג ע"א] של רבי חייא, שאישתו היתה אשת מדנים:

המשך יבוא.

עדיין יש זמן לשלוח הצעות ובקשות בעניין המסכת הבאה שנלמד.