avot-h346

א:
פגשנו את משפט הראשון של משנתנו פעמים רבות במהלך לימודנו את המסכת הזו. הוא משמש לציין שבעל המשנה הוא החכם שהיה גם בעל המשנה הקודמת. במקרה זה, יהודה בן תימא. ואולם, ישנן מספר סיבות משכנעות להטיל ספק רב בענין במקרה הזה.

ב:
הזכרנו ב- אבות 343 שהמשנה הקודמת, משנה כ', יועדה במקור להיות המשנה האחרונה של המסכת. משתמע מכך שמה שבא בהמשך הוא תוספת שאינה משקפת את כוונת העורך המקורי – ולמטרתנו כאן אין זה משנה בכלל מי היה העורך המקורי. איננו יודעים מדוע נוספו עוד שלוש משניות, גם איננו יודעים מי הוסיפן ומתי. יש יסודות מוצקים לסבור שהתוספת נוספה זמן ניכר לאחר הפרסום המקורי של המסכת. (מאחר ובנו של רבי מצוטט בפרק ב' יתכן ותאריך הפרסום המקורי היה במהלך המאה השלישית לספירה, אולי בסביבות שנת 250 לספירה.)

ג:
הוכחה ברורה אחת שמשנתנו היא תוספת מאוחרת היא העובדה שיש לה 'כפיל'. בגמרא [כתובות דף נ' ע"א] אנו מוצאים כדלקמן:

אביי היה יתום מלידה: אביו מת לפני שנולד ואמו מתה במהלך לידתו. דודו רַבָּה אימץ אותו והוא גדל עם בן דודו רָבָא שהיה לו כאח. בכל פעם שאביי מביא את דברי אמו (והוא עושה זאת לעתים קרובות!) הוא מתכוון לאמו המאמצת, אותה אהב מאוד; והוא תמיד מביא את דברי חוכמתה מתוך הסכמה. כעת עלינו לציין שאביי (או אמו המאמצת) אומר שצריך להתחיל לימוד תורה כשהילד מגיע לגיל שש, בעוד שבמשנתנו התנא מלמד שיש לעשות זאת שנה קודם לכן. כמו כן, גיל שלוש עשרה מובא כגיל בו העלם מחוייב לקיים את הצומות של 24 שעות (תשעה באב ויום כיפור); במשנתנו עניין הצום אינו מוזכר כלל וגיל שלש עשרה משוייך לקיום המצוות בכלל. מיותר לומר שאביי, אחד מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא, לא היה מביא את דעת אמו המאמצת אילו ידע שהיה תנא שסבר אחרת. מאחר ואביי נפטר בשנת 338 לספירה ההגיון אומר שייתכן ויש לתארך את משנתנו לאחר מותו של אביי.

ד:
סיבה נוספת לספק שמשנתנו היא חלק מקורי של המסכת היא העובדה כי בגירסה של המשנה שרמב"ם מביא יחד עם פירושו (במאה ה-12 לספירה) לא זו בלבד שהוא התעלם מהמשנה הזו אלא היא חסרה לחלוטין. מכאן אנו לְמֵדִים אחד מן השניים: או שרמב"ם לא ידע על קיומה של המשנה הזו או שהוא סבר שאינה שייכת למסכת זו.

ה:
בהזדמנויות רבות במהלך לימודנו את מסכת אבות הבאנו מפירושו הקלאסי של הרב יום-טוב ליפמן הלר, 'תוספות יום טוב' (מאה 17). בפרושו למשנתנו הוא מביא דעת פוסק קדום יותר המצהיר ללא כל הסתייגות:

ובכן, יתכן שהמשנה שכעת נמצאת ב-
אבות 264 היתה מיועדת במקור להימצא כאן. בעל 'תוספות יום-טוב' גם מציין שזה ממש לא סביר שסיום המסכת יהיה "מת, ועבר ובטל מן העולם" שהרי חז"ל תמיד נזהרו לסיים כל מסכת בנימה חיובית.

המשך יבוא.

אנו מתקרבים לסוף מסכת אבות ובעתיד הקרוב מאוד יהיה עלינו לבחור את המסכת הבאה שנלמד. אם יש לכם בקשות או הצעות בעניין המסכת הבאה שנלמד, אנא שילחו לי דוא"ל אל admin @ bmv.org.il בהקדם האפשרי.