avot-h343
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ה', משנה כ':
יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, ובשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ:
הסברים:
א:
נראה די ברור כי העורכים של מסכת זו לא היו בדעה אחת כיצד לסיימה. הפרק החמישי הזה הוא האחרון של המסכת: פרק שישי, ברייתא, נוספה בימי הביניים לצורכי תפילה. נוצר מנהג ללמוד מסכת זו במהלך השבתות שבין חג הפסח לבין חג השבועות. מאחר ובכל שנה, תמיד, יש שש שבתות כאלו היה צורך למצוא פרק נוסף שייקרא בשבת האחרונה שלפני חג השבועות. מאחר וחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" היה אך טבעי שהפרק הנבחר למטרה זו יהיה זה שאנו מכנים היום "פרק קניין תורה" – פרק העוסק בתכונות שראוי למצוא בבני אדם כדי שיהיו לומדי תורה מצליחים ומסורים. אך הפרק השישי הזה אינו חלק ממסכת אבות (למרות שהוא חלק מ-"פרקי אבות" כפי שהם מודפסים בסידורים) והוא לא יעסיק אותנו בלימודנו כאן את המסכת הזו של המשנה.
ב:
שלוש המשניות האחרונות של פרקנו – משניות כ', כ"א, כ"ב – אינן תואמות אף אחת מהתבניות הקודמות. כשהתחלנו ללמוד פרק זה ציינו שהוא מבוסס על סדרות של מספרים: עשר, שבע, ארבע ושלוש. למשנתנו, ולשתי המשניות העוקבות, אין כל קשר לתבניות אלה. יתר על כן, ברור כי התפילה שמהווה המשפט האחרון של משנתנו, אין לה כל קשר ברור עם התוכן המרכזי של המשנה וברור בהחלט שבשלב כלשהו היא סופחה למשנה כ' כסיום למסכת כולה. בשלב מאוחר יותר הוחלט להוסיף שתי משניות נוספות.
המשך יבוא.
מאחר ואנו מתקרבים מהר מאוד לסוף הלימוד של מסכת אבות אני ממהר כעת להציג לפניכם כמה הודעות שלכם שנערמו בתא הדואר הנכנס שלי.
ב-אבות 340 ציינו שהחכמים לימדו שכאשר אברהם מבקש מרעיתו שרה לומר למצרים שהיא אחותו, זהי הפעם הראשונה שהוא הביט ברעיתו 'הסתכלות של עגבים' (!)
אמנון רונאל מעיר בהיתול:
אאאה, אז בגלל זה לא היה להם בן!
באותו הנושא, ג'ים פלדמן כותב:
הרעיון שאדם יותר צדיק אם אין הוא מתלהב ממין עם אשתו הוא רעיון נוצרי. הבנתי היא שעל פי היהדות מין הוא דבר מקובל באופן מעשי ואפילו מעודדים אותו במסגרת הנישואין. רק המשוגעים בשוליים הולכים בדרך של צומות והתנזרות והתרחקות מהתענוגות המותרים בעולמנו זה, היחיד. בעיני, המאמץ של המפרשים לדחוף את אברהם היצרי וההרפתקן לתבנית הנוצרית המסוימת הזו פוגענית.
אני משיב:
כמובן שג'ים בעיקרון צודק. אבל חז"ל דאגו שבעל לא יציק לאשתו בפניות בעלות אופן מיני באופן שעלול להיות יותר מדי בשביל הנאתה. בגמרא [ברכות כ"ב ע"א] נוזפים בחכמים "שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים", וחכם אחר רומז שכאשר דבר כזה קורה הרי זה דומה לזילות האישה. ללא ספק היה זה הדבר שהביא את רמב"ם לפסוק את ההוראה הבאה:
אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד [למשגל] ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה ולא יהא מצוי אצל אשתו כתרנגול, אלא מלילי שבת ללילי שבת [מדי ערב שבת]… ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה אלא ברצון שניהם… [דעות פ"ה ה"ד]
העובדה שציפו מתלמידי חכמים להתנהג לפי 'אמת מידה' אחרת נובעת ממשנה [כתובות פ"ה מ"ו] המפרטת כיצד אישה יכולה לדרוש גט מבעלה אם הוא לא נותן לה תשומת לב מינית די הצורך:
הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה: הַטַּיָּלִין [בלתי מועסקים] – בְּכָל יוֹם; הַפּוֹעֲלִים – שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת [פעמיים בשבוע]; הַחַמָּרִים – אַחַת בַּשַּׁבָּת [בשבוע]; הַגַּמָּלִים – אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם; הַסַּפָּנִים – אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים
ותלמידי חכמים – "מלילי שבת ללילי שבת".
עמוד הבית ומנוע חיפוש |
ארכיון מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
[מה זה?]
הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות היא admin @ bmv.org.il.
אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך; אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שלישי וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שני.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.
