avot-h318

השיעור היום מוקדש ע"י ג'רום קופלמן
לזכרו של אביו,
יוסף קופלמן,
יוסף בן אברהם צבי ז"ל.
יום האזכרה חל ביום י"ט בטבת.

מב:
חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. עינוי הדין קורה כאשר מקרה שבא לפני הדיינים אינו מטופל בזריזות הראויה. בעוד שברור שאל להם לדיינים למהר להגיע לפסיקה, אלא שעליהם לשקול את המקרה שלפניהם בדקדקנות עד כמה שניתן וצריך, אך, אף-על-פי-כן, עליהם גם לזכור שבעל הדין או בעלי הדין יסבלו בכמה אופנים אפשריים אם הם – הדיינים – יתנו לדיוניהם להתארך מעבר לגבול הסביר.

מג:
יתכן שראובן חייב לשמעון סכום כסף שלו שמעון זקוק במיוחד; ראובן ערער על החוב. בעוד שהדיינים משתהים להסיק כי החוב אכן תקף, בהחלט יתכן שההתחייבויות של שמעון גדלות בקצב מסחרר. מצבו הכלכלי מתדרדר מפני שהדיינים משתהים – ללא צורך.

מד:
או יתכן ששרה דורשת פיצויים מרבקה על דבר דיבה זה או אחר שאמרה על אודותיה. כל עוד לא פסקו הדיינים במקרה, שרה סובלת יותר ויותר ממצוקה כאשר שמה הטוב מוכפש בציבור.

מה:
הקובלנה שבמשנתנו אינה שהדיינים לוקחים זמן לדון במקרה קשה; הקובלנה שבמשנתנו היא שהם משהים את מתן פסיקתם מסיבות של נוחות או סיבה אחרת בלתי ראויה. הרב עובדיה מברטנורו, בפרושו למשנתנו, מסכם כך: הם "יודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו."

מו:
עיוות הדין קורה כאשר הדיינים פוסקים דין שגוי בעליל. רמב"ם, בפרושו למשנתנו, מתמצת כך: "עוות הדין – לזכות את החייב ולחייב את הזכאי."

מז:
באופן דומה, המורים בתורה שלא כהלכה הם חכמים המטעים את הציבור על ידי הצהרה כי משהו מותר כשהוא בעצם אסור או שהוא אסור כאשר למעשה הוא מותר.

מח:
כשהתחלנו לדון במשנתנו הצעתי שהאופן הטוב ביותר להבינה הוא לאור התוכחה שבויקרא פרק כו.

יש להבין את הביטוי ברית כביטוי נרדף לחוקי התורה כולה. הנביא ישעיה [א יט-כ] מזהיר:

המשך יבוא.