avot-h240

ו:
למרות השפעתו ההלכתית האדירה, כמעט ולא התקבלו להלכה פסקי הלכה שהציע רבי מאיר. הגמרא [ערובין י"ג ע"ב] אומרת שכך היה מפני שכושר הדיון שלו היה כה גאוני עד כי רוב עמיתיו לא הצליחו לרדת לעומק טיעוניו. בגמרא, אולי עם קצת יותר מקורטוב של הגזמה, אומרים "שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים [הוכחות] על טהור טמא ומראה לו פנים".

ז:
אם חידושיו ההלכתיים לא התקבלו הרי שפעילותו בתחום האגדה התקבלו בהנאה, ואפילו בחדווה. שיעוריו טובלו בסיפורים, משלים ופתגמים של חוכמה אנושית – חלקם לוקטו מהספרות היוונית והלטינית, אותן הכיר היטב. נאמר לנו שהוא כתב הערות אגדתיות בשולי ספר התנ"ך שלו ושהוא חיבר מדרשי אגדה. ואולם, הן ההערות והן המדרשים אינם קיימים עוד כאוסף; אבל הם מצוטטים לעיתים קרובות בספרות המדרשית הכללית. הגמרא [סנהדרין ל"ח ע"ב] גם אומרת שרבי מאיר חיבר אוסף של שלוש מאות משלים. כמה מהם מצוטטים בגמרא.

ח:
רבי מאיר באמת אהב שלום ואחווה. (כבר הזכרנו את העובדה שהוא ירד מארץ ישראל כדי לא להשתתף במלחמה נגד הרומאים.) סיפור אחד מאוד מפורסם [דברים רבה ה' י"ד] והוא ממחיש את טבעו באופן נהדר. רבי מאיר היה נוהג ללמד דבר תורה בכל ליל שבת בבית הכנסת המקומי. אשה אחת היתה מגיעה בקביעות כדי לא להחמיץ אפילו אחד מדברי התורה של הרב. אולם, פעם אחת, מפני שהדרשה היתה ארוכה מהרגיל , היא הגיעה לביתה באיחור רב. בעלה (שאחד מהשניים: או שלא היה הולך לבית כנסת או שהיה הולך לבית כנסת אחר) זעם על כך שהיא לא היתה בבית כשהוא הגיע. הוא הוציא אותה מן הבית ונשבע שהיא לא תחזור עד שתירק בפניו של הרב הנבזי! האשה המסכנה לא יכלה לעשות את הדבר היחיד שיפייס את בעלה הזועם. לרבי מאיר נודע על מצבה. בליל שבת הבא, לאחר התפילה, הוא פנה אליה, וכשהוא מעמיד פנים שעינו כואבת, הוא ביקש ממנה לירוק לתוכה כדי לרפא אותה. האשה עשתה כבקשתו. אז אמר לה רבי מאיר, "אמרי לבעליך הרי רקקתי בפניו של רבי מאיר!" אמר לה, "לכי, התרצי לבעלך."

ט:
הסובלנות האדירה שרבי מאיר היה מסוגל להראות מעולם לא עלה על מסירותו לרבו, אלישע בן אבויה. תהיה לנו הזדמנות לדון באלישע בן אבויה באריכות כשנגיע למשנה כ"ד של פרקנו. כעת די לנו לציין שאלישע בן אבויה נטש את היהדות והיה לכופר בעיקר. כשכל החכמים ניתקו כל קשר עם אלישע, רבי מאיר המשיך לבקר אצלו ונהגו לדון בצוותא בנושאים שונים הקשורים בחוכמה ההלניסטית. כמובן, שאר החכמים נזפו ברבי מאיר על המשך יחסיו עם אלישע בן אבויה, אך רבי מאיר לא שם לבו לכך והמשיך את הקשר עם מורהו לשעבר עד מות המורה.

י:
לא פחות ידועה מרבי מאיר היתה רעיתו ,ברוריה. האשה המבריקה הזו היתה משענת אמיתית לבעלה במהלך תהפוכות רבות. אולי הסיפור הידוע ביותר על נישואיהם הוא זה על מה שקרה בשבת שבה מתו שני בניהם בזמן שרבי מאיר היה בבית הכנסת. המדרש [ילקוט שמעוני על משלי, תתקס"ד] מספר לנו שענקית הנשיות הזו העלימה מבעלה את ההידיעה על מות בניהם במהלך השבת כדי שקדושת היום לא תחולל בבכי וקינות. עם צאת השבת היא בקשה לנחם את בעלה בעזרת משל:

המשך יבוא.