דף הביתשיעוריםAvot

avot-h232

נושא: Avot

Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל


היום יום השנה ה-11 להירצחו של רה"מ יצחק רבין ז"ל
(ואם כן, גם יום השנה ה-11 לחוג המשניות שלנו)
הנה ההקדמה שהקדמתי לכל שעיור ושיעור באותה השנה הראשונה:

הריני לומד/ת משניות לעילוי נשמתו של יצחק בן רוזה ונחמיה רבין.

ואולי תרצו לקרוא את השיעור שכתבתי (באנגלית) ביום השנה הראשון להירצחו.
תמצאו אותו כאן.


מסכת אבות, פרק ד', משנה ח':

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה גוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת:

הסברים:

א:
רבי יוסי של משנתנו הוא רבי יוסי בן חלפתא. הוא היה אחד מחמשת תלמידיו של רבי עקיבא שניצלו מהטבח שעשה אדריאנוס בחכמים לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא ולאחר הוצאתו להורג של רבי עקיבא. הוא נולד בעיר הגלילית ציפורי, אך לפני הגמרא [יומא ס"ו ע"ב] אבותיו עלו מבבל. הוא היה בוודאי צעיר מאוד כאשר למד אצל רבי עקיבא שהרי הוסמך פעם נוספת על ידי רבי יהודה בן בבא, ולעיתים הוא מתאר את עצמו גם כתלמידו של רבי יוחנן בן נורי.

ב:
הסיפור של הסמכתו (יחד עם ארבעה תלמידי חכמים צעירים נוספים) על ידי רבי יהודה בן בבא הוא סיפור דרמתי המסופר בגמרא [סנהדרין י"ג ע"ב – י"ד ע"א]:

ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות [תורה] מישראל … שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה [הרומית] גזירה על ישראל שכל הסומך [חכמים] ייהרג, וכל הנסמך ייהרג ועיר שסומכין בה תיחרב … מה עשה יהודה בן בבא? – הלך וישב לו בין … אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים. ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה [בר-עילאי], ורבי שמעון [בר-יוחאי], ורבי יוסי [בן-חלפתא], ורבי אלעזר בן שמוע… כיון שהכירו אויביהם בהן אמר [יהודה בן-בבא] להן: "בניי, רוצו!" אמרו לו: "רבי, מה תהא עליך?!" אמר להן: "הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים [כדי לעכב את החיילים]." לא זזו משם [הרומאים] עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות [רמחים] של ברזל ועשאוהו ככברה.

הודות למעשה גבורה זה של רבי יהודה בן בבא חמשת החכמים הללו הצליחו להבטיח את המשכיות התורה. הגמרא [יבמות ס"ב ע"ב] אומרת שהם חזרו ו-"העמידו תורה". לפי הגמרא [בבא מציעא פ"ד ע"ב] לאחר הסמכתו ברח רבי יוסי לטורקיה, שם הוא נשאר עד שהגזירה של אדריאנוס בוטלה.

ג:
אפילו לאחר מותו תהילתו של רבי יוסי בן חלפתא לא מתה. בדור הבא לא אחר מאשר רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה אמר:

כשם לבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך בין דורינו לדורו של רבי יוסי. (זה מדווח בתלמוד הירושלמי [גיטין ל"ח ע"ב].)

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

במשנה ז' דנו בתורתו של רבי צדוק שאל לו לאדם לקבל רווח חומרי מתלמוד תורה. קרן רודניק כותבת:

האם עלינו להניח שרבנינו אינם מקבלים שכר על ידיעותיהם בתורה; והאם הם מקבלים שכר רק עבור ארגון תפקידים "רבניים"? מה אם כן מסבירה משנה זו, שאם אנו לומדים דברי תורה לשם ידיעת דברי התורה, אזי אם אנו נמצאים בעמדה שמאפשרת לנו ללמד את דברי התורה אסור לנו לקבל כסף על הזמן שהשקענו בהוראה? ומה בעניין כתיבת ספר דמיוני שבו כמה מאבותינו המקראיים משמשים כדמויות, האם גם זה אסור? האם זה ייחשב רווח חולין להרוויח מהדמיונות שלך בעניין כמה מסיפורי התורה?

אני משיב:

אני מאמין שכבר השבתי על שאלתה הראשונה של קרן ב-אבות 231. האיסור על קבלת תשלום עבור הוראה או ניהול חיי תורה אינה חלה על מה שמעבר לזה. נדמה לי שרבנים מודרניים מקבלים שכר על כל עבודות 'החולין' הנוספות שהם עושים בניהול הקהילה ולא על ההוראה עצמה שהם מלמדים. איני רואה כל התנגדות לקבלת תשלום על רומן המבוסס על דמויות מקראיות או רבניות. זה אינו לימוד או ניהול חיי תורה לפי הבנתנו.



דילוג לתוכן