avot-h230
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
מסכת אבות, פרק ד', משנה ז' (חזרה):
רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֳלָף. הָא לָמַדְתָּ: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:
הסברים (המשך):
י:
כמובן שלאחר שקראנו את שיר ההלל של רמב"ם על המעלות של 'תורה לשמה' רבים ישאלו את עצמם כיצד ניתן ליישב את הערכים הברורים ביותר של רבי צדוק ושל רמב"ם עם המצב שאנו יודעים שרווח כיום בין אלו הלומדים בישיבות ובין מרביצי תורה. לפני שאנסה להסביר את התופעה הרשו לי להבהיר את המצב ההלכתי המקורי עד כמה שניתן. נביא כאן את דברי רמב"ם בחיבורו "משנה תורה" [תלמוד תורה פ"ג ה"י]:
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה… וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
חושבני שיהיה קשה למצוא את ההלכה הטהורה מבוטאת באופן יותר ברור או יותר תמציתי.
יא:
ואולם, דעתו האידיאלית (ושמא אריסטוקרטית) למדי של רמב"ם נפגמת מדעה אחרת שמקורה במדרש אגדה [במדבר רבה י"ג ט"ז]. (להסבר על מושגים הקשורים למדרש אנא ראו את
המבוא הקצר באנגלית שבארכיון שלנו.) המדרש עוסק ביחסים הדמיוניים שבין שני השבטים זבולון ויששכר. זבולון, שבט של יורדי ים [בראשית מט יג] בחרו לכלכל את שבט יששכר כדי שאלו יכלו להקדיש את עצמם לחלוטין ללימוד התורה.
למה זכה זבולון להקריב [את מתנותיו בשעת חנוכת המשכן במדבר] שלישי? – לפי שחיבב את התורה והרחיב ידיו לפזר ממונו ליששכר כדי שלא יצטרך שבט יששכר לפרנסה ולא יתבטל מלעסוק בתורה. לפיכך זכה זבולון להיות שותף לתורה והיה חבירו של יששכר.
המדרש הזה, בכמה חוגים, הפך לאידיאל הראשי שלפיו אפשר לשים בצד אפילו את דרישתו הנוקשה של רמב"ם. אני מקווה שברור לכל שפסקיו ההלכתיים של רמב"ם תואמים יותר לרוחה של התנועה הקונסרבטיבית: תלמוד תורה צריך להיות 'לשמה' ואל לבני אדם לנסות להפיק רווח חומרי – כסף, מעמד, השפעה וכו' – מתלמוד תורה שלהם או מהידע שזכו לו מלימוד זה.
יב:
אך גם בתקופתו של רמב"ם המצב לא היה אצילי כפי שהוא אומר שהוא צריך להיות. כשהוא בא לבאר את משנתנו בפרושו למשניות הוא פוצח בהערה ארוכה שמתחילה כך:
כבר חשבתי שלא לדבר בצוואה זו מפני שהיא ברורה, וגם מפני שאני יודע שדברי בה לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה ואולי אף כולם, אבל אומר ולא אשים לב ומבלי לחוש למי שקדם ולא לנמצאים.
רמב"ם ממשיך בתיאור ארוך כיצד בני אדם מצאו דרכים ואמצעים לסתור את ההוראה הברורה שבמשנתנו, והוא מטפל בהם אחד-אחד. אינני חושב שאנו צריכים למנות את כל התחבולות המתוחכמות ששימשו לאפשר לבני האדם לקבל תשלום עבור תלמוד תורה.
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
אולי החכמים שחיברו את ההגדה של ליל הסדר הסכימו עם גילוי הדעת הזה על משה. הם הגבילו, בזהירות, את האיזכור היחיד של משה בהגדה לקטע מקראי שמכנה אותו 'עבד ה".
עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור
זאת הכתובת לשאלות, הערות, הארות, ובקשות. אם המסר שלך יופיע באחד מהשיעורים הוא יופיע תחת שמך;
אחרת נא לכתוב במסר שלך באופן ברור "לא לפירסום".
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי.
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-<טופס תרומה
לתנועה המסורתית.