דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H171

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
א' בשבט ה'תשס"ו / 30 בינואר 2006 (אבות 171)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה ט' (חזרה):

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה [חוזר על משנתו בראשו]
וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, "מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה" – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ"; יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ: תַּלְמוּד לוֹמַר, "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:

הסברים (המשך):

י:
חוסר יכולתו זו להתפשר בכל הנוגע לתלמוד תורה שוכן גם בלב הוראתו של רבי שמעון במשנתנו. כדי להבין מדוע רבי שמעון מגנה בחריפות כזו את מי שמפסיקים את שינון לימוד תורתם כדי להעיר על היופי שהם רואים סביבם עלינו להזכיר לעצמנו את האופן שבו למדו ושימרו את חומר הלימוד בזמנו.

יא:
בהרבה מקרים, במהלך לימוד המסכת הזו, וגם במהלך לימוד מסכתות קודמות, שמנו לב לטבעו של ההווי האינטלקטואלי של חז"ל. ממש בתחילת לימוד מסכת זו הסברנו את הרעיון של שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבעל פה. חז"ל היו בטוחים לחלוטין שתורה שבכתב ותורה שבעל פה שתיהן יחד בנות אותו הגיל הן. ואולם, הם גם ידעו ששיטות המסירה של התורות הללו היו שונות בכל מקרה.

יב:
הם לימדו שתורה שבכתב היא המסמך שנמסר לישראל מהקב"ה בתיווכו של משה רבנו ושהטקסט אינו משתנה ואינו ניתן לשינוי או תיקון. (אין לנו צורך לסטות כאן מהנושא ולהתייחס רעיונות מודרניים על מקורה של התורה: כבר דנו בנושא זה. לדוגמה, המתעניינים יכולים לסקור את הנושא (בשפה האנגלית) ב-סנהדרין 042 בארכיון שלנו.) אבל התורה שבעל פה היא בדיוק כזו: בעל פה ולא בכתב. היא מורכבת מהסברים על מצוות, הרחבות, וכיוצא באלו. אם נודה על האמת, כמעט בלתי אפשרי ליישם תורה שבכתב באופן משמעותי כלשהו ללא הדרכה מרחיבה כלשהי. בספרו "הכוזרי" כותב רבי יהודה הלוי [1141-1075] שהוא מאתגר לכל אדם שיעשה משפט-צדק על-פי הבנה מילולית של חוקי התורה שבפרשת משפטים: זה לא ניתן לביצוע!

יג:
עוד מימים עברו, ההרחבות של חוקי התורה שבכתב הועברו מחכם לתלמידו בעל פה. מתוך בחירה מכוונת היא נשארה בלתי כתובה: המסורת שבעל פה של החכמים אל לה להיכתב, כדי שכך תישמר ההבחנה המהותית בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. תורה שבכתב צריך ללמוד מהכתוב; אבל הפרוש, ההרחבה וההסבר על הכתוב, שנמסר מדור לדור, צריך להימסר ממורה לתלמיד בעל פה בלבד.

יד:
במשך מאות בשנים החומר של תורה שבעל-פה נמסר מדור לדור בעל-פה. מותר היה לחכם לרשום לעצמו הערות על חומר חדש שהגיע לידו, אבל "מגילת סתרים" זו [בבא מציעא צ"ב ע"א] היתה לשימוש פרטי בלבד ואסור היה להשתמש בה כדי ללמד או לשם כל מטרה ציבורית אחרת. כל זה, כפי שאמרנו, היה עקב כך שמתחילה הוחלט לשמור על הבדל עקרוני בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל-פה: תורה שבעל-פה אסור לעולם להעלות על הכתב:

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה; דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב [גיטין ס ע"ב].

ברור שהכוונה היא שיש ללמד תורה שבכתב מן הכתוב ושתורה שבעל-פה אין להעלות על הכתב עבור הדורות הבאים. אולם עד זמנו של רבי יהודה הנשיא כל גופה של תורה שבעל-פה היה כה עצום שהייתה סכנה ממשית שחלק ממנו (ושמא הרבה ממנו?) ילך לאיבוד. לכן הוא החליט להתעלם מהאיסור על כתיבת תורה שבעל-פה, איסור שהיה בתוקף מאות בשנים.

המשך יבוא.


עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.


דילוג לתוכן