Avot-H167
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
השיעור היום מוקדש ע"י סול פרידמן לזכר אמו, סילביה פרידמן, שרה שיינדעל בת לזר ז"ל. יום האזכרה חל ביום ד', י"ח בטבת.
|
|
מסכת אבות, פרק ג', משנה ח' (חזרה):
רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר, "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".
הסברים (המשך):
ד:
רבי אלעזר מברתותא בטח לא היה מסוג בני אדם שילמדו דבר אחד ויעשו אחר. נראה שהוא היה עשיר מופלג ונדיב מאוד עם כספו. סיפור אחד שמסופר עליו בגמרא מתחיל באמירה יוצאת דופן, שהגבאים שהיו אחראים על איסוף כספים למטרות צדקה היו מתחבאים כשראו את רבי אלעזר עובר ברחוב מפני שהם פחדו שהוא יתן להם יותר מדי מכספו! השתנו הזמנים! ה:
אלעזר איש בירתא [ברתותא] כד הוו חזו ליה [כשהיו רואים אותו] גבאי צדקה הוו טשו מיניה [מתחבאים ממנו] דכל מאי דהוה גביה יהיב להו [כי כל מה שהיה אצלו היה נותן להם]. יומא חד [יום אחד] הוה סליק לשוקא [יצא לשוק] למיזבן נדוניא לברתיה [לקנות נדוניה – מצרכים – לבתו]. חזיוהו [ראוהו] גבאי צדקה, טשו מיניה [התחבאו מפניו]. אזל ורהט בתרייהו [הוא רץ אחריהם], אמר להו [להם], "אשבעתיכו [אני משביע אתכם], במאי עסקיתו [מה מעשיכם]?" אמרו ליה [לו] "ביתום ויתומה [שצריכים עזרה כדי להינשא]." אמר להן, "העבודה [לשון שבועה]! שהן קודמין לבתי [הם קודמים לבת שלי]." שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו [הוא לקח כל מה שהיה אצלו ונתן להם].
זו התמצית ממש של "תן לו משלו, שאתה ושלך שלו."
ו:
פש ליה חד זוזא [נשאר אצלו דינר אחד]. זבן ליה חיטי [הוא קנה חטים] ואסיק שדייה באכלבא [והכניס אותם לאסם]. אתאי דביתהו [באה אשתו]. אמרה לה לברתיה [אמרה לבתו], "מאי אייתי אבוך [מה הביא אביך]?" אמרה לה, "כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה [שהוא הביא הוא הכנס לאסם]." אתיא למיפתח בבא דאכלבא [באה לפתוח את הדלת של האסם] חזת אכלבא דמליא חיטי [וראתה שהאסם מלא חטים] וקא נפקא בצינורא דדשא [שיוצאים מהחורים שבדלת] ולא מיפתח בבא מחיטי [והדלת אינה נפתחת מרוב חטים].
לא ברור לי אם הגמרא מתכוונת כאן לספר על נס שקרה לחכם נדיב לב או שמה היא מתכוונת לספר שזו היתה דרכו תמיד – כל פעם שהוא נתן את כל כספו הוא שמר לעצמו דינר אחד כדי לקנות מעט חיטה, והתוצאה היתה שהוא הצליח לצבור כמות עצומה. כמובן שהרומנטיקנים בינינו יבחרו בהסבר הראשון והספקנים יבחרו בשני.
ז:
באושא התקינו: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש [של הונו]. תניא נמי הכי [יש גם ברייתא שגם בה נקבע כך]: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות.
הסנהדרין עברה מיבנה לאושא שבגליל התחתון אחרי כשלון מרד בר-כוכבא ברומים – כלומר בזמן כלשהו אחרי 135 לספירה. רבי אלעזר ודאי היה אחד החכמים באושא, כפי שכבר אמרנו, הוא היה בן זמנו של רבי עקיבא. ולכן זהו עוד סימן לכך שלא כל החכמים הסכימו עם כל ההוראות המובאות במסכת אבות. מטרת המסכת היא אגדה ולא הלכה. היא רוצה ללמד ערכים ולאו דווקא לקבוע חוקי התנהגות נוקשים.
שאלות ותשובות:
באבות 151 למדנו את תורתו של עקביא בן מהללאל שעל האדם להיות תמיד מודע שהוא או היא באו מ-"טיפה סרוחה". זה גרם לדיון נרחב. אד פרנקל שלח לי כעת מחשבה יפה שעלתה בראשו לאחרונה:
לאחרונה היה לי רגע של "אהה!" בזמן שאפיתי. לפני כמה שיעורים למדנו את פרק ג' משנה א' שבה למדנו על כך שאנו מתפתחים מ-"טיפה סרוחה". אני חושב שבזמנו ראינו זאת כמו רוב המקורות, כסימן שעלינו להישאר ענווים לאור המקום שממנו באנו. וכעת לרגע ה-"אהה". לאחרונה עסקתי באפית עוגת דבש. אינכם יכולים לדמיין אסופת חומרים שנראתה יותר רע כשהם מעורבבים יחדיו. הם נראו כדבר המבחיל ביותר שאפשר לדמיין… בזמן שהסתכלתי בחומרים שערבבתי, גם כרסמתי קצת עוגת דבש ערבה לחך, רכה ולחה שאפיתי כמה ימים קודם לכן. ראיתי אותה וחשבתי: ראה את הערבוביה האיומה הזו וטעם את התענוג הנפלא שאני מכין ממנה. חשבו על הטיפה הסרוחה שממנה אנו נוצרים בהתחלה ועל האנשים הנפלאים שאנו, כולנו, עתידים להיות. |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר
בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.
עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומה
לתנועה המסורתית.