דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H163

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
ב' בטבת ה'תשס"ו / 2 בינואר 2006 (אבות 163)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ג', משנה ז' (חזרה):

רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [מזמור פב א], "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל"; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה? – שֶׁנֶּאֱמַר [עמוס ט ו], "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ"; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה? – שֶׁנֶּאֱמַר [מזמור פב א], "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט"; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם? – שֶׁנֶּאֱמַר [מלאכי ג טז], "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע"; וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? – שֶׁנֶּאֱמַר [שמות כ כא], "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ":

הסברים (המשך):

ט:
משנתנו ממשיכה את המדרש על החשיבות בכך שבני האדם יתעסקו בתלמוד תורה, ושהגמול הגדול ביותר הוא העובדה שכאשר בני אדם לומדים תורה השכינה שורה עליהם.

י:
כדי 'להוכיח' את הרעיון שהקב"ה נמצא כאשר רק שלושה בני אדם לומדים יחד תורה, בעל המדרש הדידקטי מצטט את החלק השני של פסוק א של מזמור פב. (נזכור שהרישא של הפסוק הזה צוטט קודם לכן כדי 'להוכיח' שהקב"ה נמצא כשעשרה לומדים תורה יחד.) כדי להעריך את המדרש עלינו לצטט את כל הפסוק:

אֶלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:

הנקודה שחשוב לציין כאן היא שהנושא של המילה 'ישפט' בסוף הפסוק הוא הקב"ה שמופיע שמצוין בתחילת הפסוק:

אֶלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל [והוא, האל] בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:

יא:
המלה 'אלוהים' שבסוף הפסוק היא מלה מהסוג שרמב"ם קורא להן 'משתתפות'. פרוש הדבר שלמלה יש מובנים שונים שתלויים בהקשר. הפרוש הרווח ביותר למלה 'אלוהים' בעברית הוא 'אל' (הקב"ה); לפעמים היא מתייחסת לדמויות הדומות לאל (אולי מלאכים, אולי רפאים של מתי עולם), כמו בשמואל א כח יג, שם מתארת האישה מעין-דור לשאול כיצד היא רואה את רוחו של שמואל המת. ואולם, המובן שצריך לייחס למלה בהקשר של מדרשנו (בלי קשר לאיזה מובן היה למלה בהקשר המקורי) הוא 'שופט'. כמה פעמים מופיעה במקרא המלה 'אלוהים' במובן 'שופטים' ואין שם אפשרות למובן אחר. (לדוגמאות ראו שמות כב ח או כא ו.)

יב:
דבר רגיל הוא במשפט עברי שבית דין שדן בנושאי ממון ורכוש [דיני ממונות] מורכב משלושה שופטים (ראו את המשנה הראשונה במסכת סנהדרין: סנהדרין 001 – באנגלית.) ולכן, אם השכינה שורה על השופטים, כפי שאומר הפסוק, היא שורה על שלושה. מש"ל.

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

באבות 159 רבי חנינא בן חכינאי נראה כמתנגד לרעיון שבני אדם יישארו ערים בלילה. יעקב חיניץ כותב:

אינני מבין. האם להיות ער לכשעצמו זה דבר פסול? שמעתי פעם שהגאון מוילנה היה ישן רק ארבע שעות בלילה. שאר הזמן הוא היה ער ולמד תורה. המניעה העצמית ופרישות שנרמזים כאן הורחבו על ידי רמח"ל [הרב חיים דוד לוצאטו] במסילת ישרים, שם הוא אומר שמטרת אכילה צריכה להיות רק לשם שמירת הגוף בחיים כדי שיוכל לעבוד את הקב"ה. לפי זה, לא יאה לומר 'בתאבון' לאדם האוכל, מפני שהאכילה לא אמורה לספק את התאבון אלא להחיות את הגוף. בדומה לכך, לא נכון לאחל למשהו 'צם קל', מפני שביום כיפור צריך לקיים את המצווה של 'ועיניתם את נפשותיכם'. ובאשר לשאר הצומות, מאחר והם לאות אבל, לא ראוי שהם יהיו קלים אלא קשים.

אני מוצא שהרעיון של תלמוד תורה תמידי בא אחרי התורה. בתורה הלימוד לא מוצג כפעולה לשמה, אלא רק כדי ללמוד את המצוות וכיצד לקיימן. 'ושיננתם לבנך' פירושו 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות'. רק כאשר אנו מגיעים ליהושע ולמזמורי תהילים אנו מקבלים 'והגית בו יומם ולילה'. ללמוד יום ולילה, לשם לימוד. למעשה, הרב משה פיינסטיין מבדיל בין שתי מצוות שונות: לימוד תורה כדי לקיימה ולימוד תורה לשם לימוד.

הרב נורמן לאם, בחיבורו 'תורה לשמה', מצטט את רבי חיים מוולוז'ין כאומר שהתורה אינה מדריך כיצד לקיים מצוות בלבד, אלא היא גם ישות מטאפיזית שמייצגת את היקום כולו. ולכן, תלמוד תורה שווה למדעים, לפילוסופיה ולקבלה. אפילו המצוות המעשיות יש בהן התגלמות של סודות כלל ההוויה.

עם הבנה מעין זו לתורה, לא מפתיע שכמה רבנים חושבים ש-'תלמוד תורה כנגד כולם', לא רק בגלל שהוא מוביל לעשייה, אלא בגלל שהוא תמצית החוכמה והמפתח לישועה.

אני משיב:

מבוכתו של יעקב כאן נובעת מהעובדה שהוא רוצה שרבי חנינא בן חכינאי יאמר דברים שדומים לדבריהם של חכמים אחרים וברור שלא כך הדבר. כבר כמה פעמים שמנו לב לכך שחלק מדברי החכמים המובאים במסכת אבות סותרים דברים אחרים של חכמים. זה רק מראה לנו שבתקופת המשנה באמת היו לתורה 'שבעים פנים'.

הבאתי את כל המסר של יעקב – אף על פי שהפרטים שהוא מספק לביסוס מבוכתו מרובים. עשיתי כך מפני שחושבני שדוגמאותיו מכילות מידע שיתכן ויהיה בעל עניין.

'זאת חנוכה' שמח לכולם!


עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.


דילוג לתוכן