דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H144

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
כ"ה באלול ה'תשס"ה / 29 בספטמבר 2005 (אבות 144)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ב', משנה י"ד (חזרה):

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע; וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה." וְאַל תְהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:

הסברים (המשך):

יא:
עד כה הסברנו את המלצתו של רבי שמעון, "הוי זהיר בקריאת שמע", לאור משמעותה התיאולוגית רבת החשיבות של קריאת שמע. בין המפרשים הקלאסיים גישה זו מהדהדת בדבריו של הרב יום-טוב ליפמן הלר [תוספות יום-טוב]:

הוי זהיר בק"ש ובתפלה – לפי שהם קבלת עול מלכות שמים ועבודה לו יתברך; לפיכך הזהיר עליהם ביותר.

בפירושו רמב"ם מתעלם לחלוטין מחלק זה של משנתנו. אך הערתו של הרב עובדיה מברטנורו [הברטנורה] היא:

הוי זהיר בקריאת שמע – לקרותה בעונתה וכן בתפלה להתפלל כל תפלה ותפלה בעונתה:

ברור שלזה יש דחף הלכתי.

יב:
כשלמדנו את מסכת ברכות עברנו על החוקים והכללים שמסדירים את קריאת שמע לפרטי פרטים. אין מקום לחזור עליהם כאן. "אך פטור בלא כלום אי-אפשר" ולכן נביא כאן סיכום קצר "למען יקרא הרץ":

בבוקר, מדי יום יש לקרוא קריאת שמע בפרק הזמן שמתחיל סמוך לפני עלות השחר ומסתיים בסוף השליש הראשון של אור יום. בערב המועד לקריאת שמע מתחיל עם רדת החשכה ובאופן אידיאלי מסתיים בחצות. (יש הקלות לכאן ולכאן.) יש גם שיקולים הלכתיים אחרים. בחיבורו ההלכתי, משנה תורה [הלכות קריאת שמע פרק ב' הלכה א'] רמב"ם מציין ש-

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון, שהוא 'שמע ישראל', לא יצא ידי חובתו…

ובהמשך הפרק [פרק ב' הלכה ח'] הוא קובע ש-

הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו כדי שלא תהיה קריאתו עראי… וצריך להשמיע לאזנו כשהוא קורא…

ואז, בהלכה ט', הוא קובע כשאדם רורא קריאת שמע

ישמור שלא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח לפיכך צריך ליתן ריוח בין הדבקים בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף תיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה לה כגון 'בכל לבבך' …

ויש עוד הרבה כללים כאלו שמסדירים את הדייקנות שבה, באופן אידיאלי, צריך לקרוא את קריאת שמע.

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

שריל בירקנר מאק כותבת:

כרגע אין לי גישה לטקסט בעברית למשנה הזו ברשת, אבל הסתכלתי בשני סידורים. בשניהם הטקסט אומר "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה". האם יש סיבה ללשון השונה הזו?

אני משיב:

בין הגרסאות השונות שהגיעו לידינו יש כאן הבדל: בחלקם כתוב "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה" ובחלקם כתוב "הוי זהיר בקריאת שמע" בלבד. אני בחרתי בגרסה השניה מפני שלדעתי הצורה המשולשת של המשנה מרמזת שרבי שמעון מדבר על שלושה דברים שונים. אין לנו דרך לוודא איזה טקסט הוא הנכון.


למרות שאין לזה קשר לנושא הנוכחי שלנו אני מציג כאן הודעה ש-רמי לנדאו שלח אלי. אני עושה זאת כעת מפני שזהו השיעור האחרון לשנת ה'תשס"ה. (המשתתפים הותיקים אולי יזכרו שרמי היה משתתף פעיל מאוד כשלמדנו את מסכת ראש השנה.) הוא כותב:

החישוב של הלוח העברי ליום הראשון של ראש השנה ה'תשס"ו מצריך שימוש בכלל קלנדרי מתמטי שמופעל בממוצע פעם בכל 200 שנה בערך. כלל זה, שידוע כ-'דחייה בט"ו טקפ"ט', הופעל בפעם האחרונה לפני 78 שנים לראש השנה ה'תרפ"ח (יום שלישי 27.9.1927). הפעם הבאה שכלל זה יבוא לידי ביטוי יהיה בעוד 247 שנים, לראש השנה ו'י"ג (יום שלישי 5.10.2252). לפחות עד אז, שיהיה לך ולכל תלמידיך בריאות טובה! שנה טובה!

אני משיב:

יתכן שיהיו בין הקוראים אחד או שנים שלא הבינו את מה שרמי כתב. ולכן הרשו לי להרחיב קצת.

לוח השנה שלנו אינו מרשה שהיום הראשון של ראש השנה יחול בימים מסוימים בשבוע (ראשון, רביעי ושישי). זאת כדי למנוע מקרה שיום כיפור יחול ביום שישי או ביום ראשון, כי זה יגרום לשני ימים רצופים של ההגבלות המחמירות של שבת. זה גם מונע מהושענא רבה מלחול בשבת, דבר שימנע קיום טקס מיוחד ששייך לאותו היום. ולכן, כשהיום שאחרי כ"ט באלול היה נופל על אחד משלושת הימים הללו אנחנו מונעים זאת על ידי הוספת יום לחודש מרחשוון של השנה הקודמת. (יש מילוי לכך בשנה אחרת.) יש גם שיקולים אסטרונומים שדורשים מאתנו לדחות את היום הראשון של ראש השנה. השיקול שבא לידי ביטוי השנה היא דחייה כדלהלן: אם המולד של תשרי [הרגע שבו מתחיל בדיוק חודש חדש, לפני חישוב ממוצע] בשנה לא מעוברת [במקרה שלנו ה'תשס"ו] שבאה אחרי שנה מעוברת [ה'תשס"ה] חל ביום שני כל שעה אחרי 9:33 בבוקר, ראש השנה נדחה ליום המחרת. זאת כדי למנוע שבשנה היוצאת יהיו רק 382 ימים – יום אחד פחות מהאורך המזערי לשנה מעוברת.

אני מקווה שכולם הבינו את זה, שהרי יהיה בוחן פתע אחרי ראש השנה!smiley

השיעור הבא שלנו יהיה, אי"ה, ביום חמישי 6.10.05.

אני מנצל את ההזדמנות הזו לאחל לכולם כתיבה וחתימה טובה, ושנה טובה.


עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר


דילוג לתוכן