דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H140

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט
ח' באלול ה'תשס"ה / 12 בספטמבר 2005 (אבות 140)


Bet Midrash Virtuali

מסכת אבות, פרק ב', משנה י"ג (חזרה):

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ; וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ; וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם:

הסברים (המשך):

ד:
אם המרכיב הראשון בהוראתו של רבי יוסי, עליו למדנו בשיעור הקודם, נקשר לדחף לרכוש רכוש ולשמור עליו, המרכיב השני עוסק ברכישת תורה. רבי יוסי שוב מעיר הערה שבקריאה ראשונה נשמעת נדושה. עיקר דבריו הם שעלינו לעשות מאמץ כדי ללמוד תורה, שזהו דבר שאינו בא בטבעיות. האם זה לא מובן מאליו, כמו כל תחום לימוד אחר, שלימוד תורה יבוא רק לאלו שעושים את המאמץ?

ה:
אי אפשר לרכוש ידע אמיתי בתורה "במקרה" או על ידי סוג של אוסמוזה. רקע משפחתי יכול לעודד זיקה ללימוד, אבל הוא לא יכול להבטיח הצלחה בלימודים. רבים החכמים שאביהם היה גם הוא חכם: רבי יוסי בן חלפתא מיד עולה בזיכרון וגם, כמובן, רבי עצמו, שהיה בנו של רבן שמעון בן גמליאל; ואפשר להזכיר עוד הרבה שמות. אבל החכמים הגדולים האלו לא ספגו את הידע שלהם בתורה "עם חלב האם", כפי שהרומאים נהגו לומר. אך רבים, רבים מאוד הם החכמים שהתחילו מאפס. לא רק שרבים מהם לא באו מרקע משפחתי של תורה אבל במקרים רבים הרקע המשפחתי היה של התנגדות נחרצת לרצונם ללמוד תורה. הזכרנו, לדוגמא, את סבלו הגדול של רבי אליעזר לפני שהיה לתלמיד חכם (ראה אבות 126).

ו:
מוכר אפילו יותר הוא מקורו של רבי עקיבא, שהיה רועה-צאן, בער שאינו יודע קרוא וכתוב, עד שרחל הבחינה בבינה שהסתתרה מאחורי הבערות ונישאה לו בתנאי שישכיל וילמד תורה. הוא הגיע ללימוד כשהוא כבר מבוגר והיה לו קשה מאוד אפילו ללמוד את האלף-בית. מסופר [אבות דרבי נתן ו ב] שיום אחד , מיואש לחלוטין, הוא ישב ליד הבאר ומאחר והיה חד שכל, כפי שרחל הפליאה להבחין, הוא שאל את עצמו כיצד יתכן שיש חריצים באבן מהמים. הסבירו לו שהמים, שזרמו על האבנים, כל הזמן, שנה אחר שנה, בהדרגה שחקו חריץ בתוך האבן. מיד הסיק מסקנה לעצמו: אם מים יכולים לשחוק את האבן ודאי שהתורה יכולה להיכנס לראשו העבה! מחוזק, הוא הלך עם בנו הקטן למלמד התינוקות. הם ישבו שניהם לפני המלמד, האב ובנו הקט ביחד. "ילמדנו רבנו" אמר עקיבא למלמד, והוא ישב שם, והחזיק עם בנו את הלוח שממנו הם למדו לקרוא ולכתוב את האותיות.

ז:
העובדה שאנשים בעלי רקע קלוש או שהיו מחוסרי רקע בלימוד תורה עשו מאמץ מודע להתמקצע בתחום נראה לרב עובדיה מברטנורו [ברטנורא], באופן הגיוני, כדבר מובן מאליו. וזו כנראה הסיבה שבפרושו למשנתנו, נראה שהוא מניח שרבי יוסי מתייחס לאנשים שגדלו באווירה רוויה בתורה:

שלא תאמר, הואיל ואבי חכם, ואבי אבי חכם – תורה חוזרת לאכסניא שלה, ואיני צריך לבקש אחריה.

ח:
יש פסוק [ישעיה נט כא] שבו מובטח לישראל כך:

וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

בגמרא [בבא מציעא פ"ה ע"א] הפסוק הזה מצוטט כהבטחה לישראל שהתורה תמשיך לשכון בין צאצאי החכמים לעולם. ואולם, ידוע שלא כך תמיד קורה. עקב כך, כנראה, חכם אחד מוסיף התנייה שההבטחה מתקיימת רק "כשמתקן עצמו לכך" – לתלמוד תורה.

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

באבות 136 בתשובה לשאלה, כתבתי שרמב"ם החזיק בדעה שתפילה היא חובה מהתורה. יעקב חיניץ כותב:

אני מופתע מההצהרה שלך שרמב"ם מחזיק בדעה שתפילה היא מדאורייתא. מה המקור שלך לזה?

אני משיב:

משנה תורה, הלכות תפילה, פרק א הלכה א, שם רמב"ם אומר בתמציתיות:

מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר [שמות כג כה] "ועבדתם את ה' אלהיכם"; מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר [דברים יא יג] "ולעבדו בכל לבבכם": אמרו חכמים, אי זו היא עבודה שבלב? – זו תפילה.

ראה גם "ספר המצוות", שם היא רשומה כמצוות עשה מספר 5.


עבור שיעורים אלה אין תשלום וכך יהיה גם בעתיד.
אם שיעור זה או אחר הסב לך הנאה נא לשקול את האפרשות לבצע תרומה מקוונת ומאובטחת לתנועה המסורתית, שמעניקה חסות לשיעורים של בית המדרש הווירטואלי. נא להקפיד ולציין שתרומתך היא עבור "בית המדרש הוירטואלי" בתיבה המכונה "My Gift Allocation". כל התרומות לבית המדרש הוירטואלי מעניקות הקלות במס.
נא להשתמש בקישורית זו כדי להגיע ל-טופס תרומהלתנועה המסורתית.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.

עמוד הבית |
חיפוש בארכיון |
ארכיון של מסכת אבות |
הרשמה וביטול הרשמה |
הקדשת שיעור |
יצירת קשר


דילוג לתוכן