Avot-H125

לב:
את משנתנו ניתן לפרש ביותר מדרך אחת. מעניין מאוד שמכל המפרשים הקלאסיים רמב"ם אינו רואה צורך להתייחס למשנה הזו כלל ועיקר. נראה כי הוא מניח שהאופן בו הוא הבין אותה (יהיה אשר יהיה) הוא האופן בו כולם יבינו אותה.

לג:
הבנה אפשרית אחת של הטקסט היא שאם למדת הרבה תורה יש לך מחויבות למסור את הלימוד הלאה, ללמד אותה לאחרים, להרביץ תורה; שהרי לימוד תורה חייב להיות עיסוקו של כל ישראל.

לד:
נראה שהרב יום-טוב ליפמן הלר, בפרושו "תוספות יום-טוב", רומז שה-"אתה" שרבן יוחנן בן זכאי מפנה עליו את תורתו הוא כלל ישראל, כעם. הוא כותב:

לה:
הרב עובדיה מברטנורו [ברטנורא] מבין את הטקסט אחרת. הוא מבין שרבן יוחנן בן זכאי אומר שאם אדם למד הרבה תורה אסור לו לתת לגאווה לעלות לו לראש. הוא מבין את הביטוי "אל תחזיק טובה לעצמך" כ- "אל תתרברב בעצמך שעשית דבר טוב". הוא מוסיף שתורה כזו הולמת את רבן יוחנן בן זכאי מפני שהוא היה האדם המלומד ביותר בדורו. הוא מצביע על כך שהגמרא אומרת עליו [סוכה כ"ח ע"א]:

בזמן שקראתי את ההסברים האחרונים שלך על פרקי אבות הגעתי למסקנה דומה לזו של דוד ביירד בהערה שלו שצורפה לשיעור האחרון, אבות 123. מאחר ואני עובד בסביבה מאוד דתית-לאומית אני חווה מדי יום את הפנטיות שקשורה לתוכנית ההתנתקות. האופן שבו רבנים חשובים מהמחנה הדתי-לאומי מדברים בארסיות נגד ההתנתקות ומלמדים אנשים כיצד להתנהג, דהינו למנוע את ביצוע התוכנית, האופן שבני נוער ואחרים מבינים את דבריהם במעשים קיצוניים, מזעזעים ומסוכנים, נותן לי את הרושם שהאידיאולוגיה שלהם נעשתה דומה מאוד לזו של הקנאים בעבר.

האידיאולוגיה של "ארץ ישראל השלמה", כלומר הישות הכוללת של ארץ ישראל, מבוססת על מניעים דתיים, "תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל" או כמו הביטוי "אין דבר טוב למות בעד ארצנו", שאמר יוסף טרומפלדור (1920-1880), והיא ניראת לי כקרובה מאוד לעבודת אלילים! נראה שאין דבר חשוב יותר מ-"רק ארץ ישראל". היכן ההתלהבות של אותם רבנים בהתעסקות בעוני, באי-צדק, באנשים שמשכורתם נמוכה או שלא קיבלו את שכרם, בניצול מיני או אלימות המשפחה, עגונות (דהיינו נשים שלא יכולות להינשא שנית מפני שבעליהן נעלמו), זכויותיהם של מיעוטים, של הפלסטינאים, עובדים זרים או "האחרים בקרבנו", וכדומה?

אין בכל המסורת העשירה שלנו דרישה למות על קידוש השם (כלומר שמו של הקב"ה) אלא על שלוש עבירות חמורות בלבד: אם מכריחים אדם 1. להרוג מישהו, 2. לעבוד עבודה זרה, 3. לעבור על העריות (יחסים מיניים אסורים). ואפילו יש מקרים שבהם עדיף להציל את חייך על ידי עבירה כזו או אחרת. מאז השואה רבנים פתחו רעיון חדש: קידוש החיים! אין חובה למות למען שלמות הארץ!! אני תוהה מה יש לרבנים האלו לומר לחסידיהם לאחר ההתנתקות?

ובכן, אני מסכים אם דוד ביירד באמת ובתמים שאנחנו צריכים לא רק "הפרדה בין דת ומדינה" אלא גם "הפרדה בין דת ולאומנות". מאחר ו-"השניים האלו תמיד הוכחו כתרכובת שמכלה את עצמה." בדרך זו, אני מאמין, אנחנו נוכל להמשיך את תמצית היהדות כפי שרבן יוחנן בן זכאי לימד.