Avot-H118

השיעור היום מוקדש לכבוד איתן סלייטר, שהגיע למצוות ביום ב' בסיון ואשר אי"ה יעלה לתורה בפעם הראשונה בשבת פרשת בהעלותך. השיעור מוקדש על ידי הוריו של איתן, ג'יי סלייטר ואלן גולדמונץ. מזל טוב!

ד:
על אף העובדה שליוחנן בן זכאי יצאו מוניטין בצעירותו, כפי שראינו, הוא לא היה לאחד הענקים בהיסטוריה של חכמי ישראל עד אחרי חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. במהלך המלחמה הדגולה ברומאים, שפרצה בשנת 66 לספירה, הוא היה אחד המנהיגים של "מחנה השלום", ואולי "המנהיג" בה"ה-הידיעה של אותו המחנה. הוא ראה בחזונו שאין דרך שבה הכוחות שעמדו לרשות היהודים יוכלו לעמוד בפני מכונת המלחמה הרומית עד אין-סוף והוא חשש שהמרד יותיר את היהודים בארץ ישראל במצב גרוע מהמצב ששרר לפני שהקנאים נטלו לידם כלי מלחמה. האוכלוסייה היהודית ביהודה היתה מחולקת בין פלגים לאומניים קנאים, ובראשם הקנאים והסיקריקון ותומכיהם מחד גיסא, וגרעין קשה של חכמים שעדיין תמכו בתורת בית הלל (תומכי השלום) מאידך גיסא.

ה:
המלחמה החלה בהצלחות מזהירות לצבאות הקנאים, אבל במהרה המצב התהפך. בתחילה הרומאים לא יכלו להאמין שלמדינה הקטנטנה של היהודים היתה התעוזה והפזיזות למרוד. ברגע שהם הבינו שהמרד רציני הם שלחו את מיטב כוחותיהם ואת מיטב מפקדיהם כדי לדכא את המרד בכל מחיר. הדבר האחרון שהרומאים רצו היה מהפכה ומהומות במזרח התיכון: מחיצה מוחלטת של היהודים תשמש דוגמה ואזהרה למחוזות רומיות אחרות באזור. תחת פיקודו של טיטוס פלוויוס ווספסיאנוס ועם חיזוק הצבא בלגיון העשירי המעולה שנזעק ממצרים, הארץ נכבשה בהדרגה. לרשותו של אִסְפַּסִיאָנוּס (כפי ששמו מופיע במקורותינו) עמד צבא של 60,000 חיילים, והוא השתמש בהם כדי להכניע את האזור על ידי מערכות שיצרו מעגלים גורפים שבידדו בהדרגה את ירושלים, לבו ונפשו של המרד.

ו:
באמצע הקיץ של שנת 68 לספירה היתה הפיכה פוליטית ברומא עצמה. נירון קיסר התאבד, ובתריסר החודשים שלאחר מכן הסמכות העליונה עברה בזה אחר זה לשלושה קיסרים: לכל אחד מהם חסרה תמיכה רחבה של הצבא והסינט ולכן כל אחד בתורו הודח באלימות. אספסיאנוס נפגש בגבול שבין יהודה לבין סוריה עם גאיוס ליקיניוס מוקיאנוס, מושל סוריה, ולאחר סדרה של התייעצויות פרטיות ופומביות, השנים החליטו למרוד כדי להשיב סדר מתוך התוהו ובהו. באחד ביולי 69 לספירה, בדירבונו של טיבריוס אלכסנדר מושל מצרים, הלגיונות של אלכסנדריה הצהירו אמונים באספסיאנוס, ויומיים לאחר מכן גם הלגיונות שביהודה הצהירו כך. עד אוגוסט כל הלגיונות של סוריה ומחוזות הדנובה עשו כך גם הן. אספסיאנוס שלח את מוקיאנוס לאיטליה עם 20,000 חיילים, בזמן שהוא יצא מסוריה לאלכסנדריה כדי לשלוט על משלוחי התבואה, במטרה להרעיב את איטליה עד כניעה. את המצור על ירושלים הוא הפקיד בידיו של בנו טיטוס.

המשך יבוא.

באבות 112 נשאלתי אם נאות לנסוע בשבת נוכח האפשרות של צרכים כמו החלפת צמיג עם תקר, תידלוק וכדומה. אני השבתי ש-החלפת צמיג עם תקר בשבת תהיה אסורה בכל המצבים הרגילים. אבל מאחר ואני מתנגד בחריפות להיתר המתיר כביכול נסיעה בשבת, אני מוצא שהשאלה רק מדגימה מדוע אסור להשתמש ברכב בשבת.

עופר רמון כותב:

אני לא מוצא הבדל בין ארה"ב וישראל במושגים של מרחק מבית הכנסת לביתי. יכול להיות שאני אצטרך לנהוג מפאת המרחק אם אני רוצה ללכת לבית הכנסת בשבת, אז אם זה בסדר לתושבי ארה"ב בארה"ב למה זה לא בסדר לתושב ישראל? – היכן שיש רק מעט בתי כנסת קונסרבטיבים בנמצא – זהו צורך רגיל לנהוג כמה קילומטרים לבית הכנסת שלי. כך שאני חושב שזה מוזר שהתנועה הקונסרבטיבית בישראל לא אימצה את ההיתר הזה.

אני משיב:

אני יכול רק לחזור שוב על עמדתי הבלתי מתפשרת בנושא זה. אין בהלכה חובה מוחלטת להתפלל בבית כנסת (למרות שבודאי שזה עדיף [שולחן ערוך, אורח חיים סימן צ' סעיף ט']). הכללים לגבי מלאכות בשבת הם מוחלטים, ולכן אי-אפשר לעבור עליהן בגלל הצורך ללכת לבית כנסת. שלא כמו באמריקה, בישראל יש בית כנסת כמעט בכל מקום שעולה בדעתך – אפילו אם הוא לא בית כנסת מסורתי. התשובה של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל נכתבה בתשובה לשאלה של משהו מפתח תקוה, ששם אין קהילה קונסרבטיבית. כל התשובות לשאלותיו של עופר ולהערותיו נמצאות בתשובתו של הרב דוד גולינקין. התשובה נמצאת כאן.

הדיון בנושא הזה הסתיים.