Avot-H080
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח (חזרה):
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד – עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם":
הסברים (המשך):
יז:
רבן שמעון בן גמליאל הינו אחד מהגיבורים הלא מוכרים של תקופת התנאים. הוא עלה לכס הנשיאות כשמצבו של עם ישראל היה בשפל המדרגה – ושמא היה זה שפל שכמותו העם טרם ידע וטרם הכיר. ארץ יהודה נחרבה. לא עוד אפשרי היה לחכמי הסנהדרין להתכנס ביבנה, וירושלים חס מלהזכיר. מקום מושבה של הסנהדרין עבר לכפר אושה שבגליל התחתון. יח: יט:
אמר רבן שמעון בן גמליאל: אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין.
כ:
הוא אירגן מחדש את סדרי ניהולה של הסנהדרין. עד ימיו של רבן גמליאל (אבי-סבו של רשב"ג) היתה מנהיגות בזוגות. צאצאיו של הלל הזקן עלו בחשיבותם על בני זוגם עד שזהותם אינה ידועה למעשה. רשב"ג עשה מצב זה לסדר קבוע. מעתה הכול הכירו שאחד ויחיד יושב בראש הסנהדרין וזה הנשיא, ולו כל הכבוד וכל האחריות. לצדו פעלו שני חכמים נוספים, בעלי תואר פחות חשוב ושלהם חובות וזכויות מופחתים. רבי נתן היה אב בית דין ורבי מאיר היה בעל התפקיד החדש של חכם. כא:
תמיד לקח בחשבון מנהגי העם ופעמים רבות עמד על כך שההכרעה הסופית חייבת להיות לפי המסורת העממית [כתובות פ"ו מ"ד, בבא מציעא פ"ז מ"א, בבא בתרא פ"י מ"א]. יש לשקול גם את הרגליו של אדם [תענית ל' ע"א]. בפסקי הלכה שלו שנגעו ביחסים ההלכתיים בין גבר לאשתו הוא תמיד דאג לשמור על זכויותיה וכבודה של האשה על פני אלה של הגבר [כתובות פ"ה מ"ה, פ"ז מ"ט, פי"ג מ"י]. השתדל להגן על עבדים ולהעניק להם זכויות מסויימות [גיטין י"ב ע"ב, ל"ז ע"ב, מ', ע"ב]. טובת הכלל חשובה מהאינטרסים ומהזכויות של היחיד, ויש להקריב את היחיד לטובת הכלל [כתובות נ"ב ע"ב, גיטין ל"ז ע"ב]… לרוב פסקיו של רשב"ג מושתתים על הגיון פשוט והכרה מעמיקה של הנושאים הנדונים. מלבד שלושה מקרים יוצאים מן הכלל [בבא בתרא קע"ג ע"ב, גיטין ע"ד ע"ב, סנהדרין ל"א ע"א], דיעותיו התקבלו להלכה [גיטין ע"ה ע"א].
כב:
ושמא מכל מה שנמסר בשמו אימרתו היקרה ביותר הינה [בראשית רבה פרשה פ"ב פסקה י] אימרה שהיא בעצם מעין זכר לו עצמו:
תני רבן שמעון בן גמליאל: אין עושין נפשות [ציון מיוחד על הקבר] לצדיקים: דבריהם הן זכרוניהם.
המשך יבוא.
שאלות ותשובות:
טרם מיצינו את העניין של לשון הרע והדמוקרטיה המודרנית. עיכבתי את המסר הזה מאת אל ספורר
שלא יחשבו המשתתפים שרצינו להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב: כשנרצח יצחק רבין ז"ל מספר רבנים ידועי שם בארה"ב ביקשו להצדיק את הרצח בנימוקים הלכתיים. כל כך כעסתי על זה שדיברתי עם מתפללים נוספים בבית הכנסת במגמה לגרום להחרמת רב מסויים בכנס פומבי מקומי שהרב הזה היה אמור לשבת בראשו. אחד מהמתפללים הזהיר אותי שמה שאני עושה הינו בגדר לשון הרע. לאחר מכן השתתפתי בשיעור של הרב יוסף טלושקין בנושא לשון הרע, ואחרי השיעור היתה לי הזדמנות לשאול אותו אם ליזום החרמה של אותו הרב היה בעצם לשון הרע. הרב טלושקין לימד אותי שההבדל נמצא בתוצאות המצופות מהאדם שאליו אתה מוסר מידע אמת על אודות אדם שלישי. אם התוצאה הינה מסירת מידע שמשמיץ את שמו הטוב של האדם השלישי אז יש כאן לשון הרע. אך אם המטרה הינה להציע מעשה שימנע נזק שיגרום אותו אדם שלישי אז אין כאן לשון הרע. לדוגמה: אם הינך יודע שהאדם השלישי ישב בכלא כפדופיל אז אין זה לשון הרע להזהיר הורה שלא יתן לילדיו להתרועע עם האדם השלישי הזה, עקב הרשעתו של האדם הזה. כמו כן, אם אתה לומד שמי שעומד לבחירה, כמו הנשיא בוש, השתמש במידע מפוקפק כדי להשפיע על או"ם ועל הקונגרס להצביע בעד מלחמה בעירק אז אין זה לשון הרע לבקש מבוחרים לפעול על סמך המידע ההוא ולא להצביע בעדו. נא לשים לב:
למרות כך שאני בחופשה אני מקווה לשגר שיעורים רבים ככל האפשר בסידרה זו. סלחו-נא לי אם פה ושם אינני מצליח לעמוד בכוונותי הכנות
 . |