Avot-H071

יג:
רבן גמליאל הזקן מוכר לנו גם מתוך מקור לא-יהודי. התקופה בהיסטוריה של הנצרות שחלה מיד אחרי מותו של ישו הנוצרי ממוקדת באמצע התקופה שבה כיהן רבן גמליאל כמנהיגה של התנועה הפרושית. אנחנו במחצית הראשונה של העשור הרביעי של המאה הראשונה לספירה. (מקובל להניח שישו הנוצרי הוצא להורג בשנת 33 לספירה בקירוב.) חובה עלינו לזכור שבשנים הראשונות שאחרי מותו של ישו, חסידיו היו יהודים והם חיו חיים יהודיים מלאים. על פי מחבר הספר "מעשי השליחים" שבכתבי הקודש הנוצריים, קבוצה קטנה זו של חסידים התכנסה באופן קבוע בטיילת הגדולה של מתחם בית המקדש, ונהנו מהצל שהציעה להם הסטואה (אכסדרה). (כדי להבין את הטופוגרפיה של בית המקדש נא לראות את התיאור שנתנו באנגלית כשלמדנו מסכת תמיד. התיאור מתחיל בהסבר #3.)

יד:
הפעילות של קבוצה זו גרמה לאי-נחת אצל רמי-הדרג בהנהגה היהודית, ונראה שהסנהדרין החליטה להיכנס לפעולה. לפי ספר מעשי השליחים

מתוך התיאור של מהלך הדברים נראה שהרכב הסנהדרין ודרכי פעולתה היו שונים ממה שנמסר לנו ממקורות יהודיים. רוב החוקרים מסכימים שתיאור הסנהדרין בתקופה שלפני חורבן הבית הינו קרוב ולדאי 'השלכה אחורה' לא היסטורית מדרכי פעולתה אחרי החורבן. (דעתי אני, הלא מוסמכת, היא שהיתה יותר מסנהדרין אחת בעת הזאת: היתה סנהדרין אחת שהוכרה על-ידי המימשל הרומאי הכובש, וסנהדרין זו היתה בהנהגת הצדוקים, אבל היו גם נציגים של הפרושים. לפרושים היתה סנהדרין משלהם תחת נשיאותו של רבן גמליאל.)

טו:
התיאור בספר מעשי השליחים ממשיך עם תיאור של נאומו הפותח של הכוהן הגדול, שקרוב לודאי ישב בראש הסנהדרין:

מנהיג הקבוצה, שמעון קיפא (שמוכר לדורות הבאים בשם שמעון פטרוס) השיב תשובה אמיצה.

הוא ביקש להוכיח שבתקופה האחרונה היו רבים שטענו לכתרו של המלך המשיח [ראה אבות 069, הסבר מס' 10] והכול התמוסס בסופו של דבר. מדוע להניח הנחה שונה לגבי הטענות הנוכחיות?

טז:
השמטטתי מתיאור הדברים משפטים אחדים שברור שאין להם בסיס היסטורי ושיש להם צבע בולט של תעמולה. (ספר מעשי השליחים נכתב על-ידי לא-יהודי, רופא יווני אחד.) ובכל זאת, עיקר הדברים המיוחסים לרבן גמליאל נראה מתאים למה שידוע לנו על אודותיו. הוא מתון בדעתו, ובזה הולך בעקבותיו של הילל הזקן. וניחושו לגבי גורלה של התנועה ההיא היה בעצם נכון. שהרי "הנצרות היהודית" בהנהגת שמעון קיפא התפוגג לחלוטין. היא הפסיקה להתקדם ולהתפשט בתוך העם אחרי המלחמה הראשונה נגד הרומאים (70 לספירה) והתפרקה לחלוטין ופסקה מלהתקיים למעשה אחרי המלחמה השניה נגד הרומאים (135 לספירה). שונה לחלוטין גורלה של הנצרות הלא-יהודית, אבל אין זה ענייננו כאן.

המשך יבוא.

חג הסוכות חל באמצע השבוע ולכן השיעור הבא יהיה ביום ב', 4 באוקטובר. בדרך כלל אנחנו יוצאים לפגרה בחג הסוכות אבל השנה אשתדל להוציא שיעור אחד (ואולי שנים) בחול המועד. אני מאחל לכולם חג שמח.