Avot-H068

א:
אם פרק א' היה ממשיך לפי הדגם שנקבע כבר בחמש-עשרה המשניות שלמדנו עד כה היינו מצפים שמשנה טז תכלול את תורתו של איזהשהו חכם שקיבל את המסורת מאת הלל ושמאי יחד עם בן-זוג. אך זה לא מה שקורה. בנקודה זו בהתפתחות ההיסטורית של תורה שבעל-פה המסכת שלנו עושה הסטה ארוכה והיא תחזור לתלמיד העיקרי שבא אחרי הלל רק עמוק בתוך פרק ב'.

ב:
את הסיבה להסטה זו ניתן למצוא בעובדה שעם הלל ושמאי ההנהגה הזוגית באה לקצה למעשה. אומנם כן שבכל דור ודור מעתה והלאה יש גם נשיא של הסנהדרין וגם אב בית דין (ראה אבות 025 הסבר מס' 3), אבל נשיאות הסנהדרין קיבלה חשיבות-על וגם – מה שעוד יותר משמעותי – מעתה הנשיאות עברה בירושה והיתה נחלתם של צאצאיו של הלל הזקןl.

ג:
אבל מה שקרה אחרי מותו של הלל לא ברור די הצורך. על פי הגמרא [שבת ט"ו ע"א] אחרי הלל הנשיא בא בנו שמעון. אבל זה נראה מאוד לא סביר שהרי אין עוד אפילו איזכור אחד של חכם בשם זה ולא הגיענו בשמו לא הלכה ולא תורה. נדמה הרבה יותר סביר שמיד אחרי הלל בא רבן גמליאל – אבל אין בידינו לקבוע אם גמליאל היה נכדו של הלל (בנו של שמעון המוזכר לעיל) או בעצם היה בנו.

ד:
שושלת בית הלל בתקופת המשנה היתה כדלקמן:

1. רבן גמליאל הזקן היה למנהיג אחרי מותו של הלל עד לשנת 40 או 50 לספירה.
2. אחריו בא בנו, רבן שמעון בן גמליאל, שנהרג אימתי במשך המלחמה הגדולה ברומאים, בסביבות השנה 67 לספירה.
3. בנו – שעדיין היה קטין בשעת מותו הבלתי-צפוי של אביו – היה רבן גמליאל, השני בעל אותו השם; לכן נוהגים לכנות את סבו רבן גמליאל הזקן ואותו מכנים רבן גמליאל דיבנה.
4. אחריו בא בנו, עוד חכם בשם רבן שמעון בן גמליאל, שהנהיג את האומה בתקופה הקשה ביותר אחרי כישלון מרד בר-כוכבא.
5. בנו יהודה היה הנשיא המפורסם של הסנהדרין אשר בתחילת המאה השלישית לספירה הוציא לאור את המשנה. כך גרם לתורה שבעל-פה להיות כתובה ותקופת התנאים באה לקצה.

(צאצאיו המשיכו למלא את התפקיד של נשיא הסנהדרין במשך עוד כמאתיים שנה עד שהמימשל הביזנטי ביטל את המוסד בתחילת המאה ה-5 לספירה.)

ה:
גודש זה של שמות דומים אחד למשנהו השאיר אחריו בילבול לא קטן במסכת שלנו. מייחסים אימרות לרבן גמליאל ולבנו רבן שמעון בן גמליאל אך אין זה ברור לאיזה משני ההרכבים של אב ובנו הכוונה, הואיל ומיד אחרי אימרות אלו באה אימרה המיוחסת לרבי יהודה הנשיא ולבנו, עוד אחד בשם גמליאל! נצטרך להפעיל את מיטב שיפוטנו כדי לקבוע לאיזה חכם הכוונה בכל מקרה ומקרה. סביר להניח שהשמות הדומים גרמו לבילבול היסטורי לא קטן ושמשני חכמים בעלי אותו השם נוצר חכם אחד בטעות.

ו:
אין לנו ידיעות מובהקות שיכולות להסביר מדוע נשיאות הסנהדרין היתה למורשת בית הלל. ככול הנראה הדבר נעשה כדי למנוע תוהו ובוהו הלכתי בתנועת הפרושים. בתוספתא [חגיגה ב ד] מספרים שעד זמנם של הלל ושמאי היתה הסכמה רחבה בהנהגה הפרושית ומעט מאוד מחלוקות נשתמרו לנו. אך בתקופת הלל ושמאי שתי אסכולות שונות התהוו כשלכל אחת ואחת מסורות הלכתיות ופירושים תורניים משלה:

ברור שיש כאן גוזמה, אך יש בה גם יותר מקורטוב של אמת. חילוקי הדיעות בתנועת הפרושים שהצליחה לשמור על אחדות במשך יותר ממאתיים שנה, מאז זמנו של שמעון הצדיק, היו כעת עמוקים מדי ורחבים מדי מכדי מניעת התפצלות. בגמרא [ערובין י"ג ע"ב] מסכמים את המצב שנוצר כך:

ז:
כמעט בכל מקום בספרות התנאים שבו מופיע הביטוי 'בת קול מן השמים' ששמה קץ למחלוקת הוא מתאים למה שהיינו מבינים היום כדעת קהל. בית הלל היה פופולרי יותר מאשר בית שמאי: הוא היה יותר ליברלי בדיעותיו ויותר עממי מאשר השמרנות הנוקשה של בית שמאי.

המשך יבוא.

בשבוע הזה חל ראש השנה, ולכן השיעור הבא יהיה ביום ב', ה' בתשרי (20 בספטמבר). בינתיים אולי תרצו לקרוא משהו באנגלית שכתבתי לפני כמה שנים על אודות ראש השנה. הרשו לי בהזדמנות זו להודות לכל אלה ששלחו לי איחולים לשנה טובה: הם רבים מדי, לצערי, משאוכל להשיב לכל אחד בנפרד. יהי רצון שכולנו ניכתב וניחתם לשנה טובה, שנת אושר, שלום ושגשוג, ושנלך מחיל אל חיל בלימוד תורה.