דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H049

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט

א' באב ה'תשס"ד / 19 ביולי 2004 (אבות 049)


Bet Midrash Virtuali
מסכת אבות, פרק א', משנה י"א:

אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:

הסברים:

א:
משנתנו מביאה אותנו לבן-זוגו של שמעיה, אבטליון. יוסף בן מתתיהו, בספרו "קדמוניות היהודים", מכנה חכם זה בשם 'פוליו' (פ"ה דגושה, Pollio). זה יכול להיות נסיון לכתוב ביוונית את השם העברי 'אבטליון' (ופשרו של השם לוט במסתורין) – שהרי יוסף בן מתתיהו כותב ביוונית, כמובן. אולם, יש גם אפשרות שזה היה באמת שמו של החכם. השם 'פוליו' נשמע כשם יווני ומאוד ייתכן שהשם 'אבטליון' הוא נסיון לעברת שם שהוא יווני במקור. כבר ראינו שלפני אבטליון היו חכמים בעלי שמות יווניים – שמו של אנטיגנוס איש סוכו מיד קופץ לתודעתנו.

ב:
אבל במקרה של אבטליון תיתכן סיבה עוד יותר משכנעת שקורצת לנו להניח הנחה כזו – והיא תמיד נשארת אך ורק בגדר הנחה. ממקורות תלמודיים אחרים אנחנו לומדים שהן שמעיה והן אבטליון היו צאצאי גרים. בשלב כלשהו בעבר – ואין לנו מידע כלל מתי זה יכול להיות – אחד מאבותיו של אבטליון היה נוכרי שבא לחסות תחת כנפי השכינה ולהשתייך לעם ישראל: ייתכן שזו היתה אמו, ייתכן שזו היתה אם-אם-אמו – אנחנו פשוט לא יודעים. אבל העובדה שהיו לו אבות שהיו לא-יהודים נכרת בזיכרון הקולקטיבי של העם. (בגמרא [גיטין דף נ"ז ע"ב] מספרים ששמעיה ואבטליון היו צאצאיו של שנחריב מלך אשור שחי כ-650 שנה קודם לכן; זה נראה מוגזם למדי.)

ג:
היה זה עידן שבו שמרו על ספרי יוחסין מכל משמר, שהרי טוהר הייחוס היה מאוד חשוב בעיני בני הדורות הללו. אף-על-פי שהעם זכר שלשמעיה ולאבטליון לא היה ייחוס טהור שכזה, בכל זאת בשביל 'עמך' הם היו מאוד אהודים ואהובים. סיפור אחד המובא בגמרא [יומא דף ע"א ע"ב] מדגים נקודה זו באופן תמציתי למדי. מדי שנה בשנה, בתפילת המוספים של יום הכיפורים, אנחנו קוראים איך הכוהן הגדול היה נכנס לבית קודש הקודשים. גם הוא וגם העם האמינו באמונה תמימה שעל-ידי כך שהוא נכנס אל תוך המקום הקדוש ביותר, המקום שבו יורדת שכינה עלי אדמות, על-ידי כך הוא מסכן את חייו ממש. מזאת הסיבה אנחנו לומדים 'שכשיצא כוהן גדול מבית קודש הקודשים ללא פגע' כולם שמחו שמחה גדולה וכנה והכוהן הגדול עצמו היה עושה 'יום טוב' לעצמו, ליקיריו ולמוקיריו.

ד:
שנה אחת, כוהן גדול אחד היה בדרכו הביתה אחרי יום כיפור מלווה בהמון חוגג של 'עמך'. בצומת מסוים התהלוכה העליזה נפגשה עם שמעיה ואבטליון שגם הם, מן הסתם, היו בדרכם הביתה אחרי הטקסים בבית המקדש. כשראו את שני החכמים ההמונים עזבו את הכוהן הגדול כדי להיקהל סביב שני החכמים האהובים. ניתן להבין שהכהן הגדול חש את עצמו ננטש ועקב כך שמחתו האישית נפגמה ונהרסה. כשהוא התקרב לקראת שני החכמים הוא בירך אותם לשלום: "ברוכים הבאים, בני העמים [דהיינו, בני הגרים]" – ועל ידי כך הוא מרמז שהיוחסין שלו חוזרים אחורה בקו ישר עד לאהרון הכוהן הגדול הראשון. סביר להניח שברכה גסה זו היכתה את שמעיה ואת אבטליון בתדהמה, אבל חיש מהר הם השיבו לו, ובתשובתם הם רמזו לכך שדבריו של הכוהן הגדול לא זו בלבד שהיו פוגעים אלא שגם הוא עבר על הלכה פסוקה שאוסרת להזכיר לבני גרים אמיתיים שהם צאצאים של לא-יהודים. "ברוכים הבאים," הם אומרים, "בני הגרים שהם מתנהגים כתלמידיו של אהרון; אבל אין בואו ברוך של בן-אהרון שאינו מתנהג כתלמידיו של אהרון." (כפי שעוד נראה במשנה י"ב, אהרון שימש כדוגמה של נשמה טהורה שתמיד מנסה ללכת בדרכי שלום.)

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

באבות047 השבתי למשהו שכתב מאיר נוח על דבורה הנביאה: כשהחכמים מלמדים שתפקידה של דבורה היה תפקיד של עידוד ולא של שלטון הם מתייחסים לא לתפקידה כנביאה אלא לתפקידה בניהול המלחמה – שהוא אחד מתפקידי השליט המדיני: היא לא ניהלה את המלחמה; היא נתנה עצות לברק בן אבינועם בלבד וזירזה אותו.

יכול להיות אולי שג'ים פלדמן לא הבין אותי אל נכון וחשב שביטאתי את דעתי אני ולא תמצית דעת החכמים. אינני מסכים עם כל מה שהוא כותב, אבל מאוד כדאי לקרוא מה שהוא כותב לי:

אני רואה את זה אחרת. ייתכן שזה הקטע הקדום ביותר של המקרא (כפי שסוברים חוקרים מלומדים, ובמיוחד שירת דבורה), ולכן אין כל סיבה לייחס לכתוב את הדעות הקדומות של תקופת החכמים או שלאחר מכן, דעות מלאות שנאת נשים. המילים אומרות כך:

וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת–יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת–תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית–אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט:

באו אליה בני ישראל למשפט. איני רואה כאן שום משיחה או מינוי אלוהי במילים אלה. היא הוכרה כמי שחכמה במשפט ובאנושיות והעם בחר לבוא אליה למשפט. הפירוש היחיד של מילים אלה שמעניק משמעות מתקבלת על הדעת הוא שהיא נבחרה בהסכמת העם – המנהיג היחיד בכל המקרא שנבחר באופן דמוקרטי.

כדי לחזק פירוש זה יש להתייחס לקשרים שלה עם ברק.

וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן–אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא–צִוָּה ה' אֱלֹהֵי–יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן: וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל–נַחַל קִישׁוֹן אֶת–סִיסְרָא שַׂר–צְבָא יָבִין וְאֶת–רִכְבּוֹ וְאֶת–הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם–תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם–לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ: וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל–הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר–אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת–סִיסְרָא:

ושניהם יוצאים כדי לנחול נצחון עצום – ניצחון שהושג על ידי טקטיקה יוצאת מן הכלל ונגד שריון מפחיד. רק לאחר מכן חוסל סיסרא על ידי יעל. מה שחיוני בקטע זה הוא שדבורה נראית כמנהיגה דגולה גם על-ידי מי שעומד בראש הצבא. שאשה תיבחר כראש ממשלת ישראל ותנהיג את עמה אלי קרב לא נשנה עד שנגיע לגולדה מאיר.

ואני מוסיף:

בזה הסתיים הדיון על אודות דבורה הנביאה.

הודעה

הוספתי מכונת חיפוש פשוטה לעמוד הבית של הארכיון. אני מקווה שהיא תעזור למי שמחפש משהו בארכיון. הקש כאן כדי להפעיל את מכונת החיפש – באנגלית בלבד לצערי. לנוחותכם מעתה אכלול קישורית למכונת החיפוש אחרי כל שיעור.

בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני, רביעי וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.


דילוג לתוכן