Avot-H041
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
השיעור היום מוקדש לזכרו של אבי מורי, אהרון אליה בן פייגע וחיים הירש ז"ל. יום האזכרה (יאהרצייט) ה-34 לפטירתו חל היום.
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה ט' (חזרה):
שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אוֹמֵר, הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:
הסברים (המשך):
ה:
עד כאן סקרנו את תרותמו ההלכתית של שמעון בן שטח בתחום המשפטי. אבל הוא גם היה אחראי לכמה תקנות בתחום של שלום בית וחינוך. מן הסתם, הדבר החשוב ביותר הוא ששמעון בן שטח הוא זה שנקט בצעד הראשון בתולדות עם ישראל לקראת שוויון בין בני הזוג בנישואין. הפתגם הסיני גורס שהנסיעה הארוכה ביותר מתחילה בצעד אחד בלבד: הנסיעה של ההלכה אל עבר שוויון בין בני הזוג בנישואין הינה נסיעה ארוכה מאוד עד כה, אבל זה היה שמעון בן שטח שצעד הצעד הראשון בנסיעה זו. ו:
בראשונה היו כותבין [בכתובה] לבתולה [נישואין ראשונים] מאתים [זוזים] ולאלמנה [נושואין נוספים] מנה [מאה זוז], והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים [או בגלל המחיר הגבוה או בגלל זה שגברים לא רצו להפקיד כספים בידי נשותיהם]. התקינו שיהיו מניחין אותה [את סכום הכתובה] בבית אביה ועדיין כשהוא [הבעל] כועס עליה אומר לה "לכי אצל כתובתיך!" התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה: עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים – ועדיין כשכועס עליה אומר לה "טלי כתובתיך וצאי!" עד שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהא כותב לה: "כל נכסי אחראין [משועבדים] לכתובתה".
פירוש הדבר: על-ידי תקנה זו שמעון בן שטח נתן לכל הנשים מידת מה של ביטחון מפני הסכנה של גירושין שרירותיים: על הבעל לדעת שכל נכסיו ("אפילו גלימה שעל כתפיי") משועבדים לסכום המובטח בכתובה. כך יחשוב פעמיים ואף שלוש פעמים לפני שיגרש את אשתו.
ז:
בראשונה היתה מונחת כתובתה אצל אבותיה, והיתה קלה בעיניו לגרשה [שהרי הסכום היה מוכן ומזומן לו]. וחזרו והתקינו שתהא כתובתה אצל בעלה אף על פי כן היתה קלה בעיניו לגרשה. וחזרו והתקינו שיהא אדם לוקח בכתובת אשתו כוסות וקערות ותמחויים [כלי סעודה]; הדא דתנינן [וזה מה ששנינו]: לא יאמר לה 'הרי כתובתיך מונחת על השולחן!' חזרו והתקינו שהיא אדם נושא ונותן [משתמש, משקיע] בכתובת אשתו שמתוך שאדם נושא ונותן בכתובת אשתו והוא מאבדה היא קשה בעיניו לגרשה. התקין שמעון בן שטח שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו וכל נכסיו אחראין [משועבדים] לכתובתה.
לפי מקור זה שמעון בן שטח תיקן שהסכום שהובטח לאישה במקרה של גירושין יהיה מעין שטר חוב. הבעל לא יידרש להמציא את הסכום אם לא יגרש את אשתו; אבל אם אכן יגרש אותה, כל נכסיו ("אפילו מן גלימה דעל כתפיי") עלולים להימכר על-ידי בית-הדין כדי לשלם את סכום הכתובה לאשתו. זה נראה כגורם מרתיע הרבה יותר אפקטיבי נגד גירושין שרירותיים.
ח: ט:
בימי שמעון בן שטח ירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות [בלבד, ולא במשך היום כדי לא להפריע לחיים הסדירים]. עד שנעשו [על אף מגבלה זו] חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות.
המשך יבוא.
|