Avot-H040
|
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל
חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל
|
|
|
מסכת אבות, פרק א', משנה ט':
שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אוֹמֵר, הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:
הסברים:
א:
כבר נפגשנו עם שמעון בן שטח בסיפורו של יהושע בן פרחיה (ראה אבות032, הסבר מס' 9). ללא כל ספק שמעון בן שטח היה אחד החכמים הבולטים ביותר בתקופת בית שני – ודאי הבולט ביותר עד שבא הילל. בגמרא [ברכות מ"ח ע"א] מספרים שהוא היה אחיה של שלומציון אלכסנדרה. היא היתה אלמנתו של יהודה אריסטובולוס; אחרי מותו של יהודה, גיסה, ינאי המלך, ייבם אותה ונשא אותה לאשה אבות032, הסברים מס' 6 ו-7). לפי הכלל שמובא במסכת חגיגה פרק ב' משנה ב', שמעון בן שטח היה מהפלג השמרני יותר של התנועה הפרושית ואילו בן זוגו, יהודה בו טבאי, היה מהפלג העממי יותר (ראה אבות027, בשאלות ותשובות). אולם, ראינו שעל קביעה זו קראו תגר (ראה אבות039, הסבר מס' 3); ובאמת, כל מה שאנחנו יודעים על אודותיו מלמד שהוא היה נשיא הסנהדרין, דמות ברת-סמכות – וגם דמות מתנשאת במידת-מה. ב: ג: ד: המשך יבוא. שאולות ותשובות:
כתבתי: עורכי הדין שבמשנתנו הם "נוכלים" שהיו מלמדים את בעלי הדין איך להציג את משפטם באור החיובי ביותר: "כשיאמר הדיין כך ענה כך, וכשיטעון בעל הדין כך תהיה תשובתך כך" [רמב"ם פירוש המשניות].
כותב לי דויד באירד: איני מבין מדוע רמב"ם מעריך אדם שכזה כנוכל. אני מניח שיש הבדל בין גישתנו המודרנית למשפט ולאמת לבין זו של רמב"ם. סבורני שניתן לכנות עורך דין שכזה יועץ. בארה"ב מותר לעורך דין להכין את העד לקראת המשפט; אבל כשהוא עומד על דוכן העדות אסור לעד להתייעץ עם עורך דין. אני מנחש שבשיעור הבא תצדיק את דעתו של רמב"ם שעורכי דין כאלה הם נוכלים. אני משיב: אינו יכול להצדיק "את דעתו של רמב"ם שעורכי דין כאלה הם נוכלים", כיון שאין זו מן ההכרח דעתו של רמב"ם! שים לב למיקום של סימני הציטוט: התיאור של אנשים אלה כנוכלים הוא שלי ולא של רמב"ם! כבר תיארתי קודם לכן את ההבדל שבין המונח "עורך דין" אצל החכמים לבין אותו מונח במשפט המודרני. בכל השיטות המשפטיות המערביות של היום אין עורך הדין משרת את האינטרס של לקוחו בלבד; הוא גם משרת של בית המשפט בזה שהוא עוזר לשופט להוציא את האמת לאור. אפילו כדי לקדם את האינטרס של לקוחו שום עורך דין אחראי לא יעלה בדעתו את האפשרות של הולכת שולל את בית המשפט בכוונה תחילה. כפי שכתבתי, ההלכה אינה מכירה בשום מעמד משפטי לעורך דין: על בעלי הדין עצמם להציג את טענותיהם במילים שלהם ועל השופט לתחקר אותם ישירות ולא בתיווכו של אדם אחר. אם כן, בעיני החכמים, כל אדם שלוקח על עצמו את התפקיד ללמד לבעל דין איך לרמות את בית הדין על-ידי כך שהוא ינחש מראש שאלות אפשריות ועל ידי הצעת תשובות מועילות הוא מה שנקרא היום נוכל. במקום לאפשר לדיינים לתחקר את בעלי הדין ואת העדים באופן חופשי כדי שיוכלו להעריך את מידת מהימנותם על הצד הטוב ביותר, עורכי הדין האלה היו שכירי חרב שלא היה איכפת להם מעשיית צדק ודאגתם היחידה היתה שהתוצאה המשפטית תהיה לטובתו של הצד ששילם להם על שירותי הייעוץ. אם כן, לדברי יהודה בן טבאי במשנה אין קשר כלל ועיקר למוסד המודרני של עריכת דין. |