Avot-H035

יט:
עשה לך רב: היהדות איננה רק מה שנקרא בעולם המערבי דת; היא גם משטר לימודי. כמעט ניתן לומר שביהדות החטא הגדול ביותר הוא בורות, שהרי אם אינך יודע מה דורשת התורה ממך לא תוכל להיענות לדרישותיה. משטר הלימוד ביהדות נבנה בעצם משלושה מרכיבים.

כ:
ראשית כול יש קבלת הלימוד הנמסר מדור לדור. טבעי הדבר שבכל אורחות חיינו כל אחד מאתנו רוצה לפלס את דרכו האינטלקטואלית האישית, להשאיר את חותמו האישי במה שהוא אומר ועושה. אבל באופן הלימוד המסורתי ביהדות יש שני צעדים קודמים, והראשון הוא לדעת מה שהיה לפנינו. דור אחר דור של חכמים – מהם גדולים מאוד, מהם גדולים ומהם פחות מגדולים – עשו אותו הדבר: אבותינו הטביעו את חותמם על התפתחותה של המסורת היהודית. לפני שנוכל לנסח לעצמנו גישה עדכנית לאמיתות ולדרישות הנצחיות עלינו ללמוד ולהפנים את מה שכבר נאמר – ובמיוחד מה שהורישו לנו אלה שבמאות השנים שחלפו הוכרו כתורמים גדולים ובעלי משמעות לעיצוב ההתנהגות הדתית ביהדות ולמחשבתה. הואיל וכמות החומר עצומה והואיל ובדרך כלל יש יותר מדרך אחת להבין את מה שלמדו לפנינו חיוני שנבחר לעצמנו סמכות חיה אחת שאליה נוכל לפנות לשם הדרכה במילוי תפקידנו להבין ולפרש את המסורת היהודית. אותה הסמכות החיה תעזור לנו להבין ולהעריך את מחשבותיהם ודיעותיהם של בני תקופתנו, על-ידי כך שהיא תציג לפנינו דיאלקטיקה עיקבית.

מי שהיה אולי הגדול מכל קודמינו האינטלקטואליים, רמב"ם, כותב בפירושו למשנתנו כך:

עדיין בנושא של מטריסטיות, כותבת נעמי גרץ:

ברצוני להציע גישה יותר פמיניסטית כדי להוסיף נפח להסבר שלך על הפטריסטיות/מטריסטיות. לינדה קוזמק במאמר שלה "גישות אגדתיות לנשות המקרא" השאירה מקום לסברה שייתכן שגישות שונות כלפי נשים במאמרי חז"ל היו פועל יוצא של חוויותיהם השונות בחייהם ולא נבעו רק מאמונותיהם למיניהן. אם כן, האלטרנטיבה הראשונה שלה היא שחז"ל הציגו נשים כנשלטות על-ידי גברים וכבעלות חופש מועט מאוד מתוך בחירה אוטומטית שעוצבה על-ידי מסורת מתמשכת. כך היא כותבת: " חז"ל לא יכלו להעלות על דעתם אלטרנטיבות אחרות עבור נשים." האלטרנטיבה השנייה של קוזמק היתה ש"חז"ל בחרו מדעת להנציח תפקיד לנשים שכבר היה קיים כי הם סברו שהמשך קיומו הפיזי והרוחני של עם ישראל היה בסכנה עד לנקודת כליה." "אלטרנטיבה שלישית היא שהסיבה להדגשת התפקיד של עקרת בית נמצאת אי שם בין התבוללות של תפיסות מסורתיות לבין בחירה מדעת של חומר." לאחרונה בספרה החדש, "נשים מדרשיות, עיצוב הנשי בספרות חז"ל" מעירה יהודית בסקין ששנאת הנשים מצד חז"ל היתה חלק מראיית העולם הכוללת שלהם. היא אינה משאירה מקום לגישה האלטרנטיבית של קוזמק ומדגישה שהיתה זאת בחירה מדעת ולא בחירה אוטומטית שעוצבה על-ידי אלף שנות מסורת.

באותו הנושא כותב דייויד באירד:

לגבי חברות מטריסטיות/פטריסטיות וספרו של רטריי טיילור, אני תמה אם קראת ביקורת על הספר. חיפשתי "מטריסטיות" בגוגל ומצאתי מאמרים רבים שביקרו באופן חריף את דיעותיו של טיילור או שטענו שאנחנו נמצאים בסוף מחזור מטריסטית. רוב הביקורת מבקשת להסביר את האלימות ללא תכלית שאנחנו רואים בראשית המאה ה-21. הא לך ספר אחד בעל הביקורת הממוקדת ביותר שמצאתי באינטרנט: מחקר על שקיעתנו. ובמיוחד: עליית האלימות האקראית – (הסבר מטריסטי/פטריסטי)..

אני משיב:

ביקורת זו כלולה בקישור שנתתי באבות029 עבור הטקסט המלא של ספרו של רטריי טיילור. אם תעשה חיפוש בגוגל של "Sex in History" תמצא עשרות ביקורות הרבה יותר חיוביות.