דף הביתשיעוריםAvot

Avot-H010

נושא: Avot
בית המדרש הוירטואלי
של כנסת הרבנים בישראל


חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

לימוד משניות ברוח היהדות המסורתית (קונסרבטיבית)
מאת הרב שמחה רוט

כ"ד באדר ה'תשס"ד / 17 במרץ 2004 – אבות 010


Bet Midrash Virtuali
השיעור היום מוקדש ע"י הרי פיק לזכרה של אמו, מרגרט פיק, יוכבד בת יוסף ז"ל. יום האזכרה היה ביום י"ח באדר.
מסכת אבות, פרק א', משנה א' (חזרה)

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

הסברים (המשך):

לו:
לפני שנעזוב את עניין 'המתינות בדין' ברצוני להוסיף עוד היבט לשיקול. יכול להיות שרמב"ם והרב עובדיה מברטינורו צודקים כשהם רואים את האמרה הזו של אנשי כנסת הגדולה כמיועדת בעיקר לרבנים ולדיינים. אבל גם ייתכן שרבי נתן צודק כשהוא רואה אותה כאזהרה שלא נהיה קפדנים. אני נוטה לחשוב שאנשי כנסת הגדולה היו מאשרים את הגישה הכללית להלכה של היהדות הקונסרבטיבית. לפעמים הגופים המדריכים אותנו בהלכה מאריכים בזמן עד שהם מדריכים אותנו הלכה למעשה: הם מאמצים את הגישה של "היו מתונים בדין", כדי שלא ימהרו לפסוק פסיקה מוטעית כפי שרמב"ם מסביר. יתר על כן, פעמים רבות הם רואים שיש יותר מהיבט אחד לאותו עניין והם מחליטים שניתן להצדיק יותר מתשובה אחת לשאלה הלכתית. גם זו גישה של מתינות בדין. קורה לעתים קרובות שחכמים מזרמים אחרים ביהדות מוציאים פסקי הלכה מבוהלים ומבולבלים שהם גם לא מתאימים מבחינה הלכתית. לאחר זמן פסקי הלכה אלה נראים כמיותרים או אפילו כבלתי-מבוססים.

לז:
מה שאני כותב כאן יכול לשמש כהארה להערה האחרונה בפיסקה הקודמת. אלה שימצאו שדבריי כאן להיות פולמוסיים יתר על המידה יכולים לדלג עליהם. בשנים האחרונות ממשלת ישראל הפסיקה להזרים מים מים כינרת אל תוך המוביל הארצי במשך כל חג הפסח. עקב כך היו צריכים לסמוך על משאבי מים אחרים לאותם שבעת הימים בעלות לאוצר הלאומי – ולכן גם למשלמי המסים – שלא תתואר. הסיבה להפסקה זו היתה בגלל פסקו של רב אורתודוקסי חשוב ומכובד, עובדיה יוסף. הוא פסק שהואיל וייתכן שדברי חמץ )האסורים בפסח( נזרקים אל תוך מי הכינרת אין לשתות מימי הכינרת בחג הפסח. לאלה שסרו למרותו היה כוח פוליטי הם הצליחו לכפות את הפסק שלו על כל תושבי הארץ. השנה אין לרב יוסף כוח פוליטי, והמימשל הנוכחי החליט לא לבזבז את הכסף הכרוך בדבר ולהמשיך במשך כל חג הפסח להזרים מים מהכינרת אל תוך המוביל הארצי. כעת לרב יוסף יש פסק הלכה חדש: מותר לשתות מים מהכינרת בפסח! אני נזכר שלפני כמה שנים היה עניין בקשר עם הדיו שבה השתמשו כדי לסמן את הגודל של הביצים: הדיו נחשבה כחמץ. באותה העת הרב יוסף פסק שמותר היה לקנות ולאכול ביצים אלה בפסח והוא התבסס על דעת חז"ל ש-"חסים על ממונם של ישראל". זו גישה הלכתית יוצאת מן הכלל, גישה שאתה יסכימו רב הרבנים של היהדות הקונסרבטיבית. היכן היתה גישה זו במשך כל אותם השנים שהוא אילץ את המדינה כולה להוציא מליארדים של שקלים בניין מי שתיה בפסח – כשהוא עצמו, עקב פסק ההלכה החדש שלו – מלמד שהיה מיותר ובלתי-מבוסס. הוא התעלם לחלוטין מהאזהרה שבמשתנו: "היו מתונים בדין".

המשך יבוא.

שאלות ותשובות:

שלמה סוקול כתב בעניין שמתייחס אך ורק לשיעורים אלה כפי שהם מובאים בשפה האנגלית. הוא מוצא פגם בצורה שבה בחרתי להציג בכתב אנגלי את האות חי"ת. ברור שעניין זה לא שייך בכלל לשיעורים בעברית, אבל למען השלימות אני מביא את הערתו והתשובה שלי בשפת המקור. שלמה כתב כך:


I have read from several sources … that there is a widely-accepted transliteration of the eighth letter of the Hebrew alphabet. The eighth letter cannot be written in Latin letters as "chet" because this is pronounced properly only by speakers of French. Speakers of English, who predominate, pronounce it as "tchet", as in "church". Similarly, the eighth letter cannot be written in Latin letters as "khet" because English speakers pronounce it with a gurgle, as in the name of the Russian city of Kharkov. It is usually used for the eleventh letter of the Hebrew alphabet, that is, "khaf". The eighth letter is not voiced but is rather breathed out unvoiced, as when you exhale onto the lenses of your eyeglasses to moisten them for cleaning. So what I have called so far "the eighth letter" is now usually written as the letter "h" with a dot after it. If you accept this, then your discussion of the sages would not include a word such as $akhamim (as copied from your message) but rather h.akhamim. Please think about it.

I respond:

Shlomo is referring to the manner in which I have chosen to present the letter under discussion using HTML. The method used to indicate the letter "chet" by most modern learned institutions (such as the quarterly magazine "Conservative Judaism" published jointly by the Jewish Theological Seminary and the Rabbinical Assembly) is the letter "h" with a dot underneath it (and not after it, as Shlomo indicates).

I certainly think that we must do our best to indicate to those reading these shiurim in English how to distinguish between "ĥet" and "khaf", and I chose to use the HTML sign of "h" with a circumflex sign above it to indicate the letter "chet". If your browser does not show this representation this is a sign that you must update your browser! If anyone who is html savvy can teach me how to indicate "h with a dot underneath" I will gladly adopt that method. "H with a dot after it" does not seem to me to be a solution that is any more aesthetic than "h with a circumflex" and certainly less confusing for the non-academic reader.


בדרך כלל השיעורים של חוג המשניות משוגרים בימי שני, רביעי וחמישי;
השיעורים של חוג ההלכה (באנגלית) משוגרים בימי שלישי.


כדי להגיע לעמוד הבית של בית המדרש הווירטואלי, שכולל גם את הארכיון של החוג ללימוד משניות,
הקש כאן.

הקש כאן כדי להגיע לארכיון של מסכת אבות.


כדי להצטרף לחוג לימוד המשניות או כדי לעזוב אותו הקש כאן.

כדי לקבל הנחיות איך לתמוך בבית הנדרש הוורטואלי ע"י תרומה או ע"י הקדשת שיעור הקש כאן.


נא להשתמש בכתובת זו עבור דיונים, שאלות, הערות ובקשות.


דילוג לתוכן