Avot-H009

השיעור היום מוקדש ע"י סו מקסון לזכרו של בעלה, יהודה ישראל בן צבי הירש ז"ל. יום האזכרה היה אתמול ביום כ"א באדר.

לב:
כעת סוף-סוף נוכל להתבונן באמרות המיוחסות לאנשי כנסת הגדולה. כמובן, נאיבי למדי מי שיניח שכל אנשי כנסת הגדולה אמרו אותו דבר! עלינו להניח שכוונת משנתנו להצביע על גישה כללית לפועלה של הכנסת הגדולה. יתר על כן, לא ברור מניסוח המשנה אם כוונתה להציע שלוש המלצות עצמאיות שאותן המליצו אנשי כנסת הגדולה או שמא כוונת משנתנו שנבחין בקשר נושאי בין שלושת מרכיביה. ואולי עלינו גם לשים לב לכך שנדמה שיש כוונה בכל הפרק הראשון הזה לייחס לכל החכמים המוזכרים אמרות משולשות, בעלות שלושה מרכיבים. אך כוונה זו לא תמיד עולה יפה.

לג:
רמב"ם, בפירושו על משנתנו, רואה את המרכיב הראשון כעצה הנמסרת לאלה שיושבים בדין – שופטים, דיינים:

כשלמדנו מסכת סנהדרין ראינו שיש שלושה שלבים בכל משפט שמתנהל על-פי ההלכה: השלב הראשון הוא השלב שבו העדים נחקרים והשלב האחרון הוא גמר דין, פסק דין. בין שני השלבים האלה הדיינים היו דנים בינם לבין עצמם בעדות ששמעו ואיך שהם מעריכים אותה. הדיון הזה הוא לב-לבו של המונח בעברית 'דין', משפט. רמב"ם סובר שמשנתנו באה לחייב דיון אטי בין הדיינים, שלא ימהרו לפסוק את דינם.

לד:
נדמה שהרב עובדיה מברטינורו – כינוי שהשתבש לכינוי 'ברטנורה' – בפירושו על משנתנו מבין את הביטוי 'מתונים' כדרישה לסבלנות יותר מאשר לאיחור והמתנה. הוא אומר:

לה:
חיבור חשוב מאוד בקשר עם מסכת אבות הוא אבות דרבי נתן. בשיעור הראשון על מסכת זו כתבתי כך:

מעתה נכנה את מסכת אבות דרבי נתן באופן פשוט: רבי נתן. רבי נתן מבין את משנתנו במובן יותר רחב וכללי:

המשך יבוא.

בדיון שלנו בשיעור 005 אד פרנקל כתב על גישה היסטורית והיסטוריוגרפים. יעקב חיניץ איני מסכים עם דבריו:

ההבדל שעושה אד פרנקל בין היסטוריה מודרנית, מדוייקת ושיטתית לבין זו של אבות בעלת תוקף באופן חלקי בלבד. אני מציע שהיסטוריה אקדמית, כמדע אקדמי, אינה אובייקטיבית ומחוסרת ערכים כפי שנטען ע"י היסטוריונים וממדענים. בדומה אני מוצא את הטענה לאובייקטיביות בעיתונאות כמופרכת בעיקרו.

1. הבחירה לגבי אלו עובדות לכלול בהיסטוריה אינה אובייקטיבית.
2. ההדגשה הייחסית על אותם חלקים בהיסטוריה שכלולים אינה אובייקטיבית. הואיל וספרי היסטוריה, כמו המקרא, אינם מסוגלים לכלול את הכול ואינם מסוגלים לדון בדיוק של מעבדה בכל הנושאים באופן שווה; אי לכך היסטוריונים מושפעים על-ידי גורמים לא-אובייקטיביים כשהם כותבים את חיבוריהם.
3. מדענים אינם סופרים את מספר המולקולות בתיקרה – אבל אני כן שומע שהם סופרים את המספר הכולל של מולקולות ביקום כולו. הבחירה לגבי פרק הזמן שמקציבים לעניינים אלה תהיה פועל יוצא של ההעדפה של המדען, או של מידת התמיכה הכספית שמקצה לו הממשלה או האוניברסיטה.

אינו שולל את החשיבות שבמדידה של רמת הדיוק ברישום את השמות בשרשרת המסורת. ואני גם מסכים שאין לתת פורקן מוחלט לבעלי המדרשים. אבל את מה שנאמר במשנה או בגמרא על אודות העבר אין לבחון מבחינת הדיוק שלו אלא מבחינת הנגיעה שלו בתהליך ההלכתי והמוסרי ביהדות.