sukkah-h014

א:
הרישא של משנתנו מציג שתי צורות שיכולות לפסול סוכה. ראשית, סוכה בצורת חרוט (בלשון המשנה: צריף). עלינו לדמיין סוכה שדפנותיה נוטות בהדרגה אחת אל עבר רעותה, ונקודת המפגש יוצרת חוד. לא משנה אם לסוכה כזו ארבעה דפנות או אם היא עגולה: מאחר ולמעשה אין לה גג היא פסולה, אפילו אם החלק העליון של הבקתה מורכב מסכך כשר.

ב:
הצורה הפסולה השניה היא מעין סבכה. החלק העליון של דופן הסוכה נוטה עד שהוא נשען על קיר של בנין, המשמש גם הוא כדופן של הסוכה. אפילו אם החלק של הדופן שנוטה לקיר הוא, למעשה, חומר סיכוך, אין זה משנה: באופן ממשי, לסוכה כזו אין גג והיא פסולה.

ג:
זה בודאי נראה מוזר שבהסברי קיבלתי את דעתו של רבי אליעזר לעומת שאר החכמים. זה נראה מוזר, שהרי זה נוגד את הכלל בו נקטנו לעיתים קרובות מאוד: כאשר דעת יחיד חולקת על דעת שאר החכמים דעתו אינה מתקבלת. ובמקרה הזה רבי אליעזר חולק על שאר החכמים. אולם, בגמרא [סוכה י"ט ע"ב] אנו קוראים כך:

כך שבמקרה המסוים הזה ההלכה נקבעה לפי דעתו של רבי אליעזר כפי שהוצגה במשנתנו, שהיא, למעשה, דעת החכמים לפי הברייתא.

ד:
'כילת חתנים' בה רב יוסף ישן בסוכתו היא מיטה שלה חופה מקושטת תלויה מעל מוט שרץ לאורך המיטה. כבר פגשנו מיטה כזו ב-סוכה 007. אביי מופתע, שהרי בוילון שמפריד בין המיטה לבין גג הסוכה, רב יוסף יוצר מעין אוהל, שמפריד בינו ובין סכך הסוכה. (בגלל זה, ב-סוכה 010, פיקפקתי בהסברים שהוצעו שם — רשת נגד יתושים וכדומה.)

ה:
בגמרא גם מציינים:

במילים אחרות, אם יש אפילו חלק קטן של הדופן שברור שהוא שונה מהסכך, זה מכשיר את הסוכה כולה.

ו:
כעת אנו מגיעים לסוגיה של מחצלות קנים, כפי שהבטחנו ב-סוכה 012. מחצלת קנים שיוצרה במיוחד כדי לשמש כסכך לסוכה, כשרה. מחצלת שיוצרה במקור לשמש מצע לשינה היא כלי ולכן היא יכולה לקבל טומאה; אם כן, אינה יכולה לשמש סכך. החכמים יוצאים מתוך הנחה שמחצלת קטנה לא יכולה לשמש כמצע שינה או מיטת קש ולכן אין צורך להודיע באופן מיוחד שהיא מיועדת לסכך; בעוד שמחצלת גדולה באופן רגיל משמשת כמיטת קש ולכן חייבים ליחד אותה לסכך בזמן היצור. רבי אליעזר (שאין דעתו מתקבלת להלכה) סבור שאין גודלה של המחצלת משנה דבר, ובכל מקרה צריך ליחד אותה כדי שתשמש סכך כשר.

ז:
מחצלות קנים כאלה משמשות אנשים רבים כיום כסכך. בישראל הן מכונות 'סכך לנצח'.

ח:
בזאת סיימנו ללמוד את הפרק הראשון של מסכת סוכה. פרק זה עוסק בסוגיות העיקריות המעורבות בהקמת סוכה. אולי יעזור אם נסכם את הנקודות העיקריות שלמדנו בפרק זה (אבל יש לזכור שהרשימה אינה ממצה).

• לסוכה יכולות להיות ארבע, שלוש או שתים וחצי דפנות. היא גם יכולה להיות עגולה. אולם, סוכה בצורת חרוט או כמעין סבכה (שאין להן גג של ממש) פסולות.
• סוכה לא יכולה להיות גבוהה מ-20 אמות.
• ניתן להקים סוכה בכל זמן במהלך השנה, אבל את הסכך יש להניח באופן מיוחד לפני החג. כמות הצל שנותן הסכך חייבת להיות גדולה מכמות אור השמש שחודר דרכו.
• אסור להקים סוכה מתחת לאילן (גם אסור שיהיה משהו כמו רשת או סדין בין המשתמשים בסוכה ובין הסכך.)
• הסכך צריך להיות מדבר שגדל בקרקע והוא כעת תלוש מהקרקע. דבר שיוצר ונעשה כלי אסור למטרה זו.
• ניתן להשתמש בקרשי עץ [כסכך] בתנאי שיש רווח בין קרש לרעהו ששווה או גדול מהקרש עצמו.
• דפנות הסוכה יכולות להיות 'עקומות פנימה' אבל אסור שיהיה רווח גדול מארבעה טפחים בין הדפנות והסכך.
• סכך לנצח (מחצלת קנים) מותר.

ב-סוכה 011 הגבתי להצעה של מארק לרמן. אלברט רינגר רואה את העניין באופן אחר:

אם אני מבין את הפרשנים למשנה נכונה, הם לוקחים בחשבון רק את מה שהכי למעלה כדי לעשות את הסוכה כשרה או לא. אם שמים סוכה מתחת לאילן, לסכך המקורי אין חשיבות, זה בדיוק כמו רשת נגד יתושים מעל למיטתך. מה שנחשב הוא האילן. יתכן וזו הסיבה בגללה אף אחד מהפרשנים לא מדבר על האילן באופן של מארק.