sukkah-h013

א:
קל מאוד להבין את משנתנו באופן לא נכון. באמת, זו דוגמה טובה מאוד לסוג המשניות שלא ניתן לפרשן נכון בלי עזרתם של הגמרא והמפרשים.

ב:
היה קל מאוד להניח שהכוונה ב-"בית שנפחת" הוא בקתה שניתן לפתוח ולסגור את גגה בכל עת. (כיום יש רבים שמשתמשים בבנין כזה כסוכתם.) אבל אין זה כלל המצב שאליו מתיחסת משנתנו! קודם כול המלה 'בית' מתיחסת למקום מגורים קבוע. הגג של הבית הזה לא פשוט 'נפחת' אלא התמוטט! במילים אחרות הגג של הבנין הזה פתוח לשמים. (ברור שבתקופת המשנה בתים רבים של בני המעמד הבינוני ומטה נבנו באופן רעוע.)

ג:
בעל בית בעל תושייה עומד בפני הגג שהתמוטט בביתו ממש לפי חג הסוכות. הוא מחליט לחכות עם שיחזור הגג ובינתיים לשים את הסכך שלו מעל לקירות הבית כך שהבית כולו הופך לסוכה. אולם, הפתח שהתמוטטות הגג יצרה הרבה יותר גדול מכמות הסכך שיש לו. לכן הוא מניח את הסכך (על גבי פסים תומכים) במרכז של מה שהיה הגג, תוך כדי השארת רווח מסביב שפתוח לשמים. משנתנו קובעת שאם המרחק שבין קצה הסכך הכשר לאחת או יותר מדפנות (קירות) הסוכה גדול מארבע אמות (2 מטרים) אזי כל הסוכה פסולה.

ד:
הוא הדין גם אם רק חלק מהגג התמוטט. בתנאי שהחלק של הגג שעדיין קיים (בין הסכך לבין הקירות) הוא פחות מארבע אמות הסוכה עדין כשרה.

ה:
אולם, עלינו לשים כאן לב למצב שונה שרמב"ם מתאר בפרושו למשנתנו. מה שמשנתנו קבעה חל רק כאשר החלק של הגג שאינו מכוסה סכך פתוח לשמים. אם הוא מקורה, אפילו באופן זמני, המצב שונה.

במילים אחרות, כל עוד יש סכך כשר אנו יכולים לקבל חיפוי עם חומר שאינו כשר כסכך ובתנאי שהמרחק בין דופן הסוכה וקצה הסכך הוא פחות מארבע אמות. אנו מדמיינים, כביכול, שראש הדופן נוטה פנימה, לכיוון הסכך. (כך, כל מי שיושב מתחת לחלק הזה של הסוכה עדיין ייחשב כיושב בסוכה כשרה.)

ו:
כבר תיארנו את טבעו של החצר. (ראו סוכה 006.) בחלק מהחצרות האמידות יותר היתה אכסדרה. זו מורכבת משורות עמודים שמוקמו במרחק מה מקירות הבתים כך שהן יוצרות מעין מעבר שהיה מקורה. ניתן היה ליצור סוכה שיתופית על ידי כיסוי השטח שבין העמודים. אבל השטח הזה היה כל כך גדול עד שלפעמים לא היה די סכך לכסות את כל השטח שנוצר. משנתנו מסבירה שאותו הכלל שחל על בית לא מקורה יחול על סוכה מוקפת אכסדרה: ניתן ליצור חיפוי מחומר שפסול כסכך בין הסכך הכשר ובין האכסדרה בתנאי שהמרחק פחות מארבע אמות, כפי שהוסבר קודם.

ז:
הסיפא של משנתנו מבהיר נקודה שכבר נגענו בה. אם המרחק בין הסכך הכשר ובין דפנות הסוכה גדול מארבע אמות אז איננו יכולים להחשיב את מה שנותר מהגג (שפסול כסכך) כסתם חלק מ-'הדופן העקומה'. כל מי שיושב מתחת לחלק הזה של הגג אינו יושב בסוכה כשרה.

ח:
מעניין מאוד שאפילו פרשן זהיר ומדקדק כרמב"ם יכול לפעמים לכתוב משהו שגוי רק בגלל שפה שגורה. הוא כותב:

אנו יודעים שכדי שסוכה תהיה כשרה היא צריכה שלוש דפנות בלבד, כך שכאשר רמב"ם כתב -'בארבע הרוחות' אין זה מדויק. הוא גם מתאר אכסדרה כמעין מדרכה, שזה נכון רק באופן חלקי.