sukkah-h010

א:
יתכן ומישהו ירצה להפוך בקתה קיימת לסוכה. תקרת הבקתה מורכבת מקרשי עץ. כיצד ניתן לתקן תקרה כזו שתהיה ראויה לסוכה?

ב:
משנתנו דנה במצב בו הקרשים שמהווים את התקרה ממוסמרים ישירות לקירות הבקתה והקרשים הללו אינם מכוסים בחמר או עפר או טיט לאיטום. (כפי שכבר למדנו, חיפוי כזה, שאין גידולו מהקרקע, פוסל את הסוכה.)

ג:
בית שמאי ובית הלל חלוקים בעניין כיצד יש לנהוג במצבים כאלו. (ראו סוכה 005 לפרטים בעניין שני בתי המדרש הללו בתנועת הפרושים.)

ד:
בית שמאי סבור שעל הבעלים לבצע שתי פעולות שונות כדי להכשיר סוכה כזו. ראשית עליו להוציא את כל המסמרים המחברים את קרשי הגג לקירות. שנית, עליו להסיר קרשים באופן כזה שבין כל שני קרשים יהיה שטח פתוח: במילים אחרות על הגג להיות מורכב מקרש-רווח, קרש-רווח וכן הלאה. את הרווחים שנוצרו עליו לכסות בסכך כשר.

ה:
בית הלל סבורים שכל אחת מהפעולות הללו מספיקה: הבעלים יכול לפרק את הגג על ידי הוצאת המסמרים שמחברים את הקרשים לקירות ואז להסיר את כל הקרשים לחלוטין. לאחר שעשה כך הבעלים יכול להחזיר את הקרשים למקומם ולהניח אותם, כפי שהיו, על גבי הקירות. לחילופין, אומרים בית הלל, הוא יכול להשאיר את הגג ממוסמר לקירות אבל להסיר ממנו קרשים באופן כזה שבין כל שני קרשים יש רווח (כפי שתואר לעיל בדעה של בית שמאי). את הרווחים שנוצרו יש לכסות בסכך כשר.

ו:
מה שתיארנו היא המחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי לפי דעת רבי יהודה. רבי מאיר סבור שאין מחלוקת בעניין הזה בין שני בתי המדרש: הן בית הלל והן בית שמאי סבורים שלא די בפירוק הגג; צריך גם כן להסיר קרשים, כפי שמתואר בדעה של בית שמאי.

ז:
כפי שלמדנו בשיעור הקודם ההלכה היא לפי דעת רבי יהודה. פרוש הדבר שפרט לשישה מקרים ידועים, בכל מקרה של מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, ההלכה נקבעה לפי דעת בית הלל. ולכן די לבעלים לפרק את הגג ואז להניח את הקרשים במקומם חזרה.

ח:
רבי יהודה עקבי כאן: כפי שראינו במשנה קודמת, הוא מתיר סכך שמורכב מקרשי עץ. אולם, כמובן, יש לקיים את התנאים שנקבעו ב- משנה ו': אסור שהקרשים יהיו רחבים יותר משלושה או ארבעה טפחים. הוא דורש שהגג יפורק לפני שיהיה ניתן להחזירו למקומו שהרי זהו תנאי נוסף שהזכרנו בשיעור הקודם: על הסכך להיות מונח במיוחד לשם החג; לא ניתן להשתמש בסכך שכבר קיים.

ב-סוכה 007 כתבתי:

לצערי אין לי הסבר מדוע מישהו ירצה לפרוס סדין על גבי סומך מעל למטתם.

שני משתתפים הגיבו לאמירה הזו שלי, לשניהם אותו רעיון. אד פרנקל כותב:

זה רק ניחוש, אבל אני יכול לדמיין כיצד תליה של סדין משני מוטות מראש המיטה ומכרעיה עם סומך יכול לעבוד. אם פורסים אותו כיאות, ואם הסדין ארוך די הצורך, הוא יצור אוהל, אולי כרשת נגד יתושים או רק בשביל הפרטיות. את קצות הבד ניתן לתחוב מתחת למיטה מכל צד או לצדי המסגרת, כדי ליצור אזור דמוי אוהל, דומה לאוהל סיירים רגיל. כפי שצויין זו לכל היותר השערה.

אנדי הופמן הרבה פחות הססן לגבי הפיתרון הזה. הוא כותב:

המטרה של הסדין מעל המיטה, גם על ארבעה מוטות וגם על שנים, היא להרחיק חרקים, כל מיני יצורים ונשורת, מליפול עליך, לעוף או לזחול עליך בזמן שאתה ישן. זה מעין צורה מוקדמת של רשת נגד יתושים למיטה.

אני משיב:

מי יעז להתווכח עם ודאות כזו?

הגיע זמן מתן תורתנו, ולכן השיעור הבא יהיה, אי"ה, ב-13 ביוני. בהזדמנות זו ברצוני לאחל לכולם חג שבועות שמח!