sukkah-h008

א:
על הסכך של הסוכה למלא אחרי כמה תנאים כדי להיות כשר. כבר למדנו שכמות הצל שהסכך מטיל צריכה להיות גדולה מכמות אור השמש שעובר דרכו. כמו כן למדנו שאסור שהסכך יהיה עבה עד כדי כך שהוא מונע מהגשם מלחדור פנימה. משנתנו מוסיפה עוד פרטים בעניין הסכך.

ב:
יש לחתוך את סכך לפני שמניחים אותו על הסוכה. לפיכך, ברישא של משנתנו קובעים שאם אדם מקים סוכה ליד צמח מטפס והוא מדלה את ענפי הצמח מעל לסוכה כדי שתשמש סכך על הסוכה — הסוכה פסולה. הדבר נכון גם אם עורמים סכך כשר מעל לגפן או לדלעת או לקיסוס. (המונח 'דלעת' מתיחס לכל צמח ממשפחת הדלועיים, דהיינו צמחים כגון מלפפון או קישואים או דלעת.)

ג:
אולם, אם מנתקים את הצמח המטפס מהקרקע בה הוא גדל, הוא יכול כעת לשמש כסכך. משנתנו אומרת:

אולם זה אינו ברור כפי שזה נראה במבט ראשון. בפרושו למשנתנו רמב"ם כותב:

רמב"ם ממשיך להסביר את היסוד השני של הסעיף:

במילים אחרות, יש לנתק את הצמח המטפס מהקרקע ולהסירו מעל הסוכה. אחרי כן ניתן להחזירו על גבי הסוכה והוא ישמש סכך כשר (בהנחה שהוא גם ממלא אחרי כל הדרישות האחרות.)

ד:
בסיפא של משנתנו מנסים לקבוע כלל לגבי סכך. כדי שדבר יהיה כשר כסכך הוא צריך להיות דבר שאינו מקבל טומאה והוא צריך להיות דבר שצומח מהקרקע. אולי יהיה קל יותר להבין את הכלל הזה בסדר הפוך: כדי שמשהו יהיה כשר כסכך הוא חייב להיות משהו שגדל בקרקע אבל שאינו מקבל טומאה.

ה:
ניתן לומר שפשתן גדל בקרקע כיון שהוא פשתה מעובדת; אבל בגדים יכולים להיטמא, לכן שימוש באריג פשתן או בגד פשתן פסול. הזכרנו דלועיים, וידוע היטב שפרות הדלעת לאחר ייבושם יכולים לשמש ככלים — כוס או בקבוק מים. לכן לא ניתן לסכך את הסוכה בכלי-דלעת אף על פי שהוא גדל בקרקע.

ו:
ברור שכל דבר שאינו מהצומח ואינו גדל בקרקע לא יכול לשמש סכך. כלל זה פוסל מתכות, עצמות, עורות וכיוצא בהם. אלו המעוניינים ללמוד יותר על הרעיון של טומאה וטהרה אולי ירצו לחזור ולעיין במה שלמדנו (באנגלית) ב-מסכת ידיים. במילים פשוטות, דבר במצבו הטבעי אינו מקבל טומאה; דבר מעובד, מיוצר או באופן אחר 'משופר' כדי להפוך אותו למשהו שימושי בשבילנו יכול להיטמא.

ז:
את הכלל הזה לגבי הסכך למדו החכמים מפסוק במקרא. התורה [דברים טז יג] אומרת:

בגמרא [סוכה י"ב ע"א] נמסר:

במילים אחרות, החכמים הבינו את הפסוק כמציין את סוג החומרים בהם ניתן להשתמש לקיום מצוות החג: החומרים הנמצאים על רצפת הגורן ולסמוך היקב – חיטה, עלי גפן, וכל הצמחים הדומים להם.

ב-סוכה 004 כתבתי: "הסוכה לא צריכה שיהיו לה ארבע דפנות: שלוש מספיקות. למעשה, אפילו 'שתים וחצי' דפנות מספיקות!" אד פרנקל כותב:

האם מותר להקים סוכה עגולה? כפי שאני מבין הכלל של שניים וחצי דפנות נקבע כדי להבטיח שהסוכה תהיה מבנה, נכון זמני, שניתן לראות בו מקום מגורים. הגבולות שנקבעו הם "לכל הפחות". מסופקני אם היה מפריע חז"ל מבנה בצורת מחומש או משושה, או אפילו מספר גדול של דפנות. למדתי קצת חשבון ולי נדמה שניתן לראות עיגול כמבנה בעל דופן אחד או, לחילופין, כמבנה בעל כל כך הרבה דפנות שניתן לראותם כדופן אחד.

אני משיב:

יכול להיות שזה יפתיע אבל אכן מותר להקים סוכה עגולה! אולם, על הסוכה העגולה להיות גדולה שתוכל להכיל ריבוע בעל צדדים של 7 טפחים (60 ס"מ בערך). העיגול לא חייב להיות שלם, אך על הסוכה להיות לפחות בצורת חצי עיגול (180°). אלה מכם שמסתקרנים עד כדי דרישה ללמוד יותר ימצאו עניין בפירוש של הרב ישראל מאיר קגן זצ"ל ("חפץ חיים") לשולחן ערוך אורח חיים תרל"ד. השם של הפירוש הוא "משנה ברורה", אך המידע לגבי סוכה עגולה נמצא בפירוש-על בשם "ביאור הלכה" (ראה ערך "סוכה").