sukkah-h006

א:
ראינו שהמילה 'סוכה' נגזרת מהמילה לחיפוי שלה, 'סכך'. ואומנם, סוכה ללא סכך אינה סוכה למטרות החג. יתר-על-כן, סכך פסול כמוהו כהיעדר סכך בכלל, וסוכה כזו תהיה פסולה. משניות מאוחרות יותר במסכתנו תפרטנה חלק מהתנאים שמכשירים — או פוסלים — סכך.

ב:
משנתנו משתמשת, למעשה, בשפה מוזרה למדי כדי לפסוק שסוכה המוקמת מתחת לעץ פסולה. בגמרא [סכה ט' ע"ב] חכם אחד שם לבו לכך:

ג:
אם כן, לפי רבא רק אם הצל שמעניק האילן לסוכה גדול מכמות אור השמש שעובר דרכו ונכנס לסוכה היא תהיה פסולה. שאר החכמים חולקים עליו. הם מתיחסים למשהו שנלמד במשנה הבאה. כעת דיינו להסביר בקצרה: הסכך צריך להיות תלוש מהקרקע בה הוא גדל. כך שבלי להתחשב בכמות אור השמש שמגיע לסוכה מבין עלי האילן, הסכך פסול (ולפיכך הסוכה פסולה) כיון שהסכך עדין מחובר לקרקע.

ד:
לכן, עלינו להבין את הרישא של משנתנו כך: אם אדם מקים סוכה מתחת לאילן היא פסולה בדיוק כשם שהיתה פסולה אילו הקים אותה בתוך ביתו.

ה:
בסיפא של משנתנו מציגים מחלוקת בין תנא קמא לבין רבי יהודה. תנא קמא פוסק שאם סוכה אחת מוקמת על גבי סוכה אחרת, הסוכה העליונה כשרה והסוכה התחתונה פסולה. רבי יהודה מסכים עם זה ככלל אבל הוא סבור שיתכן מצב בו הסוכה התחתונה בכל זאת כשרה.

ו:
אם אנשים הקימו סוכה אחת על גבי אחרת, כל מי שיושב בסוכה התחתונה אינו יושב מתחת לסכך שפתוח לשמים, ובכך מתבטלת מטרת הסוכה. (זכרו שהמטרה העיקרית של הסוכה היא ללמדנו שאנו נתונים לחסדי שמים והאקלים ושהקב"ה הוא הביטחון האמיתי היחידי של האדם.) החכמים גוזרים את פסיקתם לא רק מהשכל הישר אלא גם מחיסור בכתב התורה. על ידי מתיחה גדולה של הדימיון הפרשני ניתן יהיה להבין כאילו התורה מתירה לבנות סוכה על גבי סוכה מאחר והתורה [ויקרא כג מב] אומרת:

והמילה 'סכת' היא ברבים! כדי למנוע פירוש כל כך מרחיק לכת, החכמים מצביעים על כך שהמלה כתובה בכתיב חסר. אילולא הניקוד היינו יכולים לקרוא את המילה כיחיד!

ז:
רבי יהודה בר אילעאי סבור שבתנאים מסוימים הסוכה התחתונה תהיה כשרה. אם הסוכה העליונה אינה מתאימה למגורים (דיורין) הסוכה התחתונה תהיה כשרה. בפרושו למשנתנו רמב"ם מסביר:

ח:
אני שואל את עצמי מדוע מישהו ירצה לבנות סוכה אחת על גבי סוכה אחרת. הסברו של רמב"ם חושף את הבעיתיות של הסדר כזה: הסכך של הסוכה התחתונה יהיה גם הרצפה של הסוכה העליונה, עליו הדרים בסוכה היו מניחים כריות ושמיכות כאשר הם נחים שם או ישנים שם. פרוש הדבר שלכל דבר וענין לסוכה התחתונה אין סכך בכלל. זה יהיה, למעשה, כמו המצב ברישא: כמוה כסוכה שהוקמה בתוך הבית!

ט:
אני מניח ששיקולים של שטח זמין היו גורמים לשכנים לחשוב לבנות סוכה אחת על גבי שניה, אבל ודאי היה ניתן למצוא מקום כלשהו לסוכה השניה. ב-אבות 028 כתבתי:

בני אדם גרו בבתים בעלי שתי קומות. משפחה אחת גרה בקומת הקרקע ("הבית") ומשפחה אחרת גרה בקומה השניה ("העליה"). בתים אלו היו מסודים בצורת האות חי"ת והשטח הפתוח באמצע היה אזור משותף שגם נתן את שמו ליחידה כולה: "חצר". (חצר בלשון חז"ל על פי רוב כמו "בית משותף" אצלנו היום.) אם כן, חצר היתה קומפלקס-דיור שבו גרו לפחות שש משפחות, ואולי יותר.

אולי השכנים רצו שסוכותיתם תעתקנה את סידור המגורים הרגיל שלהם: משפחה א' גרה בבית ומשפחה ב' גרה בעליה.

כך שמשפחה א' תגור בסוכה התחתית ומשפחה ב' תגור בסוכה העליונה. בכל מקרה, השערות כאלה חסרות טעם כיון שההלכה היא לפי דעת תנא קמא, והסוכה התחתונה תהיה פסולה בכל מקרה.