sukkah-h005

לא:
פוסקים מאוחרים יותר הרחיבו את הדרישות ההלכתיות הן לגבי הסכך והן לגבי הדפנות; ושמא יהיה מועיל להציג כאן את הנקודות הבולטות.

לב:
חיבור אחד של מידע הלכתי שלעיתים קרובות מדי מתעלמים ממנו יהודים הבאים מחצי העולם המערבי הוא "בן איש חי". הספר הזה נכתב על ידי הרב יוסף חיים מבגדד, שהלך לעולמו לפני 102 שנים. הוא כותב:

הגמרא [סוכה כ"ח ע"ב] אומרת שהדפנות הללו יכולות להיעשות מכל חומר שלא יתמוטט או יתנועע יותר מדי ברוח מצויה. אבל, כמובן, הגדרה כזו פתוחה עד מאוד לפירושים מפירושים שונים. באוסף השו"ת שלו [יחוה דעת, כרך ג', תשובה מ"ו] הרב עובדיה יוסף דורש לוחות מוצקים כך שלא תהיה התנועעות בכלל. פרוש הדבר שלפי דעתו דפנות העשויות בד או חומר ארוג פוסלות את הסוכה. מצד שני, הרב אברהם ישעיה קרליץ, שהלך לעולמו בשנת 1953, פסק אחרת בחיבורו הגדול, חזון אי"ש. הוא התיר התנועעות קלה של הדפנות ברוח. מי שהולך לפי פסיקתו ישתמש ביריעות בד כדי ליצור את דפנות הסוכה אבל יוודא שהן מחוברות היטב למעין מסגרת – ולפעמים מחוזקות בסוג כלשהו של רצועות — כך שההתנועעות תהיה פחותה עד כמה שניתן.

לג:
את הסכך צריך להניח רק אחרי שהדפנות הוקמו, כפי שכבר ציין הבן איש חי. הוא ממשיך:

הכוונה כאן היא שכל דבר מיוצר, אפילו מחומרים טבעיים, פוסל את הסכך. הוא גם מזהיר שפירות המשמשים לקישוט בסוכה יש לתלות קרוב מאוד לסכך, אחרת גם הם יפסלו את הסוכה. במשניות מאוחרות יותר בפרקנו נלמד עוד על הסכך.

לד:
עוד חיבור הלכתי ממקורותינו הוא הקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד [1804-1886]. בסימן קל"ד סעיף ה' של חיבור זה הוא כותב:

לה:
כעת הגענו לסיפא של משנתנו. הוא עוסק בשאלה מתי מותר להקים את הסוכה. נזכור שהציווי בתורה הוא

אין מצוה זו מפרטת מתי יש להקים את הסוכות הללו. משנתנו מציגה מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל.

לו:
בעשורים האחרונים לפני הספירה ובעשורים הראשונים לספירה ראשי הסנהדרין היו שני חכמים ששמותיהם הלל ושמאי. תמצאו את סיפור חייהם של שני החכמים הללו ביתר פירוט בלימודנו ממסכת אבות [אבות 051 עד 067]. תלמידיהם-יורשיהם נעשו שני בתי מדרש בעלי דעות ומסורות משלהם בתוך מחנה הפרושים, בית הלל ובית שמאי. בית שמאי היה הרבה יותר שמרן מבית הלל בפרשו את ההלכה. פרט לכמה מקרים יוצאי-דופן, ככלל, ההלכה נקבעה על פי המסורת המקלה יותר של בית הלל. קטע ידוע מאוד בגמרא [ערובין י"ג ע"ב] מסכם את המצב:

לז:
מקובל עלינו שהיו כמה שיקולים בסיסיים שיצרו את שני המחנות הללו ושמרו על קיומם. היה הבדל בענין המידה שבה רשאים החכמים לפרש את הכתוב בתורה בבואם לפסוק הלכה; כפי שאמרנו, בית שמאי היה הרבה יותר שמרני. אבל היו גם הבדלים חברתיים וכלכליים. בית שמאי יצג את המעמדות בעלי הקרקע, שהיו יותר יציבים מבחינה כלכלית; בית הלל יצג את מעמד הפועלים העירוניים ואת החלקים העניים יותר בחברה. גם כדאי לציין שבית שמאי היה מאוד לאומני; הם נטרו טינה עמוקה לכוח הכובש הרומאי; בית הלל היה הרבה יותר רודף שלום והם היו מוכנים לחיות בשלום עם הרומאים עד כמה שרק ניתן.

לח:
במשנתנו בית שמאי סבורים שיש להקים סוכה במיוחד בשביל חג הסוכות; כל סוכה שהוקמה יותר מחודש לפני תחילת החג פסולה לפי דעת בית שמאי. בית הלל הרבה יותר מקלים: התורה אינה מציינת מתי יש להקים את הסוכה, היא רק מציינת מתי צריך להשתמש בה. לפיכך סוכה שהוקמה אפילו חודשים רבים לפני החג עדיין תהיה כשרה לשימוש במהלך החג. (כך העניים שהשתמשו בסוכות כדי לשמור על השדות של העשירים — דחלילים חיים כביכול — יוכלו להשתמש בסוכותיהם למטרות התורה בחג.) ההלכה, כמובן, לפי בית הלל.