BK-h081

ד:
ראינו שאנשים שאינם כשירים מבחינה משפטית (חרש-אילם, שוטה, קטן) אינם אחראים לכל נזק שהם עלולים לגרום. אולם, במקרה הזה, עיקרון ההדדיות אינו תופס: משנתנו מסבירה שאם מישהו מזיק למי מאלו שאינם כשירים על פי דין ניתן לתבוע אותם והם עלולים לשלם פיצויים על הנזק.

ה:
משנתנו מרחיבה כעת את היריעה. לא רק מי שאינם כשירים בעיני החוק פטורים מאחריות: אשה נשואה ועבד כנעני גם הם פטורים מאחריות. אולם, הסיבה שונה.

ו:
ב-שיעור הקודם, בשאלות ותשובות, הסברתי מדוע אשה נשואה פטורה ממצוות מסויימות: כי רשות אחרים עליה. עם נישואיה לבעלה הרעיה מאבדת את מעמדה העצמאי ובעלה מקבל בעלות על כל רכושה. (היא רשאית לכתוב בכתובתה סעיף לפיו רכושה הפרטי יוחזר אליה במקרה שבעלה ימות טרם זמנו או במקרה של גרושין, אך במהלך חיי הנישואין הבעל רשאי לקצור פירות – רווחים – מכספה.)

ז:
החכמים מסבירים את זה כחלק מהסכם יחסי גומלין בין הבעל ובין הרעיה בזמן הנישואין. רמב"ם [משנה תורה, הלכות אישות פי"ב ה"א] כותב:

אין זה המקום או הזמן להסביר את כל ההתחייבויות (אבל תרגישו חופשיים לשאול ואני אנסה להסביר בשאלות ותשובות בעתיד.)

ח:

ט:
מובן מהכתוב לעיל שלרעיה אין רכוש משלה. לפיכך, אם היא מזיקה למישהו לא ניתן לתבוע אותה כי אין לה אמצעים לשלם בהם פיצויים.

י:
כעת יהיה מובן מדוע לא ניתן לתבוע עבד כנעני: גם הוא, אין לו האמצעים לשלם פיצויים מאחר ואין לו כל רכוש, כל מחיתו תלויה ברבו.

יא:
אולם, הרעיה והעבד שונים מהשלושה שאינם כשירים על פי דין באופן אחד: אם הם יזכו שוב במעמד עצמאי הם עלולים להיתבע למפרע [רטרואקטיבית] (משנתנו קוראת לכך 'לאחר זמן'). דמיינו:

שרה, שנשואה לשימי, מזיקה לדוד בשנת 1975. אין דוד רשאי לתבוע את שרה. ב-2010 נישואיה של שרה לשימי מגיעים לקיצם והם מתגרשים. דוד כעת רשאי לתבוע משרה פיצויים על הנזק שהזיקה לו 35 שנה קודם לכן!

הוא הדין לגבי עבד כנעני ששוחרר: לאחר שזכה בחרותו ניתן לתבוע אותו למפרע.

בדיון הקודם עניתי, באריכות, לשאלה של נועה רז. לנועה יש כעת שאלה עוקבת:

תודה על ההסבר ששלחת היוםֿ. בסוף כתבת משהו על גירושין. האם זה אומר שאישה שאינה נשואה (רווקה, גרושה, אלמנה, לסבית…), דווקא חייבת במצוות שהזמן גרמן?

אני משיב:

העיקרון הוא כללי וישים על כל הנשים (מאחר ורוב הנשים היו נשואות). החכמים יצאו מתוך הנחה שאשה – בכלכלה של תקופת החכמים – תעדיף את הביטחון הכלכלי והחברתי שבנישואין על כל אלטרנטיבה. האמורא הארץ-ישראלי, ריש לקיש, נסח את האמרה הנשית בתמציתיות:

מעניין שבמשך עידן ועידנים נשים, עם יוצאות דופן מזהירות, הבינו את היותן 'פטורות' ממצוות כמתכוון לכך שמצוות אלו אסורות עליהן. סימן למודרניות שנשים כעת מתעטפות בטלית ומניחות תפילין, קוראות בתורה וכיוצא בזה. אלו מעשים שמעולם לא היו 'אסורים' עליהן, אלא הן היו רק 'פטורות' מהן.