BK-h079

ו:
לאחרונה דנו במצבו של עבד עברי באריכות (ראו ב"ק 059 והשיעורים העוקבים) לכן הבה נסכם את הנקודות הרלוונטיות בקצרה.

• עבד עברי הוא יהודי שנמכר על ידי בית הדין כי הוא היה חסר כול עד כדי כך שלא היה מסוגל לשלם את חובותיו בשום אופן. (יתכן וזה קרה כי היהודי לא הצליח לכלכל את ביתו כראוי או כי הוא גנב דבר מה ולא היה מסוגל להחזיר את אשר גנב.)
• שנות שירותו של העבד העברי הן שש שנים; בתחילת השנה השביעית לשיעבודו יש לשחררו לחופשי (אלא אם כן הוא עצמו מבקש להמשיך בשיעבוד).
• במהלך שנות שירותו על רבו של העבד העברי להתיחס אליו באדיבות ובכבוד. אין הוא רשאי להעבידו במטלות משפילות, ועדיף שיועסק במקצועו. יש לשכן את העבד העברי בנוחות והוא אוכל את אותן הארוחות שאוכלים שאר בני המשפחה.
• בסוף השנה השישית יש לתת לו מענק פרידה נדיב כדי שיוכל להתחיל את חייו מחדש במצב טוב.
• נראה שהרעיון של עבד עברי היה נסיון לחינוך מחדש בכלכלה.

ז:
יוצא מכל זה שבמונחים מודרניים העבד העברי הועסק כעובד משק בית במקום שיהיה עצמאי. מאחר וכך, כל זכויותיו האישיות כיהודי וכאדם נשמרות במלואן. משנתנו מסבירה שאם הוא ספג פגיעה מידי רבו הוא רשאי לתבוע פיצויי נזיקין. ובית הדין רשאי לזכותו בפיצויים מכל הסוגים המוכרים (נזק, צער, רפוי, בושת) מלבד שבת. זאת כי זמן שבתו אינו שלו אלא של רבו, כך שלא ניתן לצפות שרבו ישלם פיצוי על מה שטכנית שייך לו.

ח:
משנתנו מוסיפה תנאי אחד נוסף: רבו של עבד עברי פטור מתשלום שבת כל עוד העבד משועבד לו. אם הפציעה התרחשה לפני תחילת השעבוד או לאחר שהסתיים על רבו לשלם לו גם על שבת.

ט:
המצב של העבד הכנעני שונה מאוד. שוב, כיסינו את הנושא הזה לפרטיו כך שהנה תקציר הנקודות העיקריות.

• אם יהודי קונה נכרי לעבד (המכונה עבד כנעני) הוא מקבל בעלות מוחלטת על עבדו.
• אולם, יהודי יכול להיות בעליו של נכרי לא יותר משנה אחת. בתום השנה יקרה אחד משני דברים: או שהעבד יימכר למי שאינו יהודי או שהעבד יסכים להתגייר.
• אם העבד מסכים להתגייר, הגיור הוא כמו כל גיור אחר: מילה לגברים וטבילה במקווה לשני המינים. העבד הכנעני נדרש כעת לקיים את כל המצוות שחלות על נשים יהודיות.
• אין הגבלה על תקופת השיעבוד, שמסתיימת או כאשר העבד מצליח לפדות את עצמו משעבודו, או כי רבו משחרר אותו במעשה של חסד, או כשהעבד נפטר מן העולם הזה. יורשי האדון יורשים את עבדיו אחרי מותו.
• אם תקופת השעבוד מגיעה לקצה, העבד המשוחרר נדרש כעת לקיים את כל המצוות החלות על גברים יהודים.

י:
מקריאה מדוקדקת של הסעיף שלפני אחרון של משנתנו אנו יכולים להסיק שלא ניתן לתבוע אדון על שהזיק לעבדו הכנעני. אבל אם מישהו פוצע עבד כנעני של מישהו אחר האדון ההוא רשאי לתבוע פיצויי נזיקין. במקרה כזה בית הדין רשאי לזכותו – את האדון, לא את העבד! – בכל חמשת סוגי הנזקין, כולל בושת (אם האדון בויש באירוע שאירע).

יא:
רבי יהודה בר עילאי חולק על תנא קמא בעניין תשלום בושת במקרה של עבד כנעני. בן אדם במצב כזה נמצא במצב של בושה תמידית, אז כיצד ניתן לתבוע על בושה נוספת שנגרמה בגלל הנזק שנגרם? אולם, כפי שראינו, שאר החכמים סבורים שהפיצויים משולמים לרבו של העבד על נזקים שנגרמו כביכול לרכושו, כך שיש מקום לתשלום על בושה שנגרמה לאדון. ההלכה איננה לפי דעת רבי יהודה.