Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד תלמוד ירושלמי

Green Line

השיעור היום מוקדש על-ידי שרי פיימן
לזכרו של אביה,
פרד פיימן,
אפרים בן יחזקאל ז"ל.
יום האזכרה יחול ביום כ"א בסיון.


מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה א' (המשך).

משנה:
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן...

גמרא:
אָמַר רַבִּי מָנָא קַשְׁיְתָה קוֹמֵי דְּרַבִּי חִזְקִיָּה: כַּד תְּנִינָן תָּמָן 'רָאָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר — אִם יוֹדֵע שֶׁמִּקְצַת הָרְאִיָה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַאי לְטוּמְאָה וּלְקָרְבָּן, וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצַת הָרְאִיָה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר וַדַאי לְטוּמְאָה וְסֵפֵק לְקָרְבָּן. רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן: מָאן תְּנָא רְאִיָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנַים? רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ: קַשְׁתָה עַל דַּעַתְךָ דְּאַת אָמַר כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבְּחַצִּי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה סָפֵק הוּא. לָמָה? אָמַר לֵיהּ: קַשְׁתֵּיהּ לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָהוּ וְיֹאמַר 'זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.'

מונחים טכניים:

קומי — לפני, בפני
כד — כש... (מתי, כאשר)
תנינן — למדנו במשנה (או בברייתא)
תמן — שם (בפרק במשנה)
בעא — שאל, הציג שאלה או בעיה
מאן — מי

הסברים:

א:
בשיעור הקודם למדנו על מחלוקת בין רבי יוסי לרבי נחמיה לגבי הגבולות של בין השמשות. רבי יוסי סובר שבין השמשות הוא הרף-העין שמבדיל בין יום ללילה ואילו רבי נחמיה סובר שפרק הזמן של בין השמשות הוא לא מעט דקות; למעשה הוא כמו פרק הזמן שאדם יצעד חצי מיל. גם ראינו בשיעור הקודם שרבי חזקיה ביקש לתרץ שכל הרף-עין והרף-עין של רבי יוסי שבבין השמשות של רבי נחמיה הוא בין השמשות.

ב:
כעת בא רבי מנא עם שאלה שמטרתה להפריך או לסתור את דעתו של רבי חזקיה. כדי שנבין את שאלתו עלינו להסביר דין שלא נוהג כבר יותר מאלף שנה!

ג:
אחת הפרשות המרתיעות ביותר בתורה עבור האדם המודרני היא פרק טו בספר ויקרא. הפרק דן בטומאה שבאה על אדם מחמת זיבה — פליטה לא-רצונית מאיברי הרביה של האדם. אם גבר 'רואה' זיבה מאיבר המין שלו הוא נקרא בעברית 'זב'. (יש להבחין היטב בין זיבה לבין 'שכבת זרע' שמכונה 'קֶרִי'.) הזב הוא טמא. כדי להיטהר מטומאתו עליו לטבול במי מקוה ולאחר מכן להביא קרבן לבית המקדש. כדי לסתור את דעתו של רבי חזקיה רבי מנא מביא קודם משנה מסוימת ממסכת זבים. (דרך אגב, היגדים כאלה מוכיחים שהעובדה שאין גמרא ברבות מהמסכתות של המשנה אין כוונתה שלא למדו מסכתות אלה בבתי המדרש; היא עוד סימן שהתלמוד של ארץ ישראל הוא לא גמור.)

ד:
אין באפשרותי לעשות טוב יותר מאשר להביא את הסברו של הפירוש "פני משה":

דין הזב שמיטמא ברְאִיּוֹת [זיבות] ובימים: אם ראה שלוש ראיות ביום אחד או שלש ראיות בשני ימים או בשלושה ימים — ובלבד שיהיו רצופים, שלא יפסיק ביום טהור בין הראיות — בכל אלו טמא וחייב בקרבן. ואם ראה שתי ראיות פטור מן הקרבן אבל טמא טומאת זיבה. וזה שראה ראיה אחת היום ואחת בין השמשות (או אחת בין השמשות ואחת למחר) — אם ידוע שמקצת הראיה מהיום, שראה קצת הראיה בסוף היום וקצתה בתחילת הלילה של מחר, אף על פי שלא היה ביניהן כדי טבילה [במי מקוה] וסיפוג (שהוא השיעור לחקת ראיה אחת לשתי ראיות) אפילו הכי [כך] נחשבות כשתי ראיות מפני שהימים חולקים... דְּיֵשׁ כאן שלוש ראיות, דאותה של בין השמשות נחלקת לשתים כיון שיש בה משני ימים.

ה:
עלינו לשים לב לכך שהמשנה שמביא רבי מנא היא משנה סתמית (דהיינו, לא נאמר בה מי החכם שפסיקתו מובאת במשנה). אך במקרים רבים האמרואים, חכמי הגמרא, אכן ידעו מיהו התנא של משנה סתמית זו או אחרת. רבי מנא כעת מזכיר לרבי חזקיה שפעם רבי חייא בר-יוסף שאל את רבי יוחנן אם הוא ידע איזה תנא הוא זה שפסיקתו מובאת במשנה שזיבה בין השמשות נחשבת לשתי זיבות. רבי יוחנן השיב לו שהתנא היה רבי יוסי — אותו רבי יוסי שסובר שבין השמשות כהרף עין! כעת, סוף כל סוף, רבי מנא יכול להציג את הבעיתיות שסברתו של רבי חזקיה ש"כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה" הוא בין השמשות. אם רבי יוסי סובר שבין השמשות של רבי נחמיה מכיל סידרה שלימה של "הרף עין והרף עין" (כפי שאתה, רבי חזקיה, טוען) איך הוא גם יכול לומר שאת בין השמשות ניתן לחלק לשתי 'ראיות' של זיבה? פרק הזמן יספיק לחלק את הראיה לעשרות ראיות!

ו:
רבי חזקיה נאלץ להסכים שנסיונו לשעות "שלום" בין שתי הדעות הוא בעיתי, ושלפי דעתו אין אפשרות לקבוע מתי בין השמשות מתחיל ומתי מסתים. כשיבוא אליהו הנביא, לפני ימות המשיח, הוא ילמד אותנו איך להגדיר את בין השמשות!

ז:
כל הדיון המסובך הזה בא רק כדי להפיל את נסיונו של רבי חזקיה לישר את ההדורים בין דעת רבי יוסי לבין דעת רבי נחמיה לגבי אורכו של בין השמשות, מחלוקת שהבאנו בשיעור הקודם. אם הדיון היה סתום ובלתי מובן בשבילך אל תתייאש! מטרתו האחת והיחידה היתה להוכיח שדעתו של רבי חזקיה לגבי בין השמשות אינה סבירה. בשיעור הבא נחזור לעניין המעבר בין יום ללילה (ובין לילה ליום).

Green Line