Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד תלמוד ירושלמי

Green Line

מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה א' (המשך).

משנה:
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן...

גמרא:
בְּעֶרֶב שַׁבָּת, רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה — פָּטוּר; שְׁנַיִם — מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; שְׁלֹשָׁה — מֵבִיא חַטָאת. בְּמוֹצָאי שַׁבָּת, רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה — מֵבִיא חַטָאת; שְׁנַיִם — מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי; שְׁלֹשָׁה — פָּטוּר. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי בּוֹן בָּעֵי: אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק, רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה; רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה; מַה נַפְשָׁךְ? אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיְהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים; אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיְהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת, בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גּרוֹגֶרֶת, רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת; מַה נַפְשָׁךְ? אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיְהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים; אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיְהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים. הָדָא דְּתֵּימַר בְּאִילֵין דְּלֵית אוֹרְחָתְהוֹן מִתְחַמַּיָא בִּיְמָמָא; בְּרַם בְּאִילֵין דְּאוֹרְחָתְהוֹן מִתְחַמַּיָא בִּיְמָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּרַבִּי בּוֹן: וּבִלְחוּד דְּיִתְחֲמוּן תְּלָתָא כּוֹכָבִין בַּר מִן הָדָא כּוֹכַבְתָּא.

מונחים טכניים:

הסברים:

א:
הגמרא כבר הביאה את דעתו של רבי אבא בן פפא, שלפיה "כוכב אחד ודאי יום, שנים ספק לילה, שלשה ודאי לילה." [ראה 0003] כעת הגמרא קוראת תיגר על חלק מאותה ההגדרה. רבי אבא אומר שיש פרק זמן ביממה שבו אין יום ממש ואין לילה ממש; אותו פרק זמן מוגדר על-ידו כשנראים שני כוכבים. קביעה זו מעלה קושיות לגבי אחריותו של אדם למעשיו. הגמרא ממחישה את הקושי על ידי תסריט אפשרי.

ב:
אדם עושה מלאכה. מלאכה הינה מעשה — פשוט או מסובך — שאסור לעשותו בשבת. ולכן, אם אדם עושה מלאכה ביום ששי בשעה מאוחרת של אחר הצהריים, לפנות ערב, כשרק כוכב אחד נראה, אינו חייב כי לפי הגדרתו של רבי אבא עדין יום וטרם התקדש יום השבת. אם אותו אדם עושה אותה המלאכה בשעה קצת יותר מאוחרת, כששני כוכבים נראים, לפי הגדרתו של רבי אבא יהיה עליו להביא קרבן מיוחד לבית המקדש כי יכול להיות שעדין יום ו' או יתכן שכבר התקדש יום השבת. (קרבן זה חובה על אדם להקריב כשיתכן שעבר עבירה אך אינו יודע אם באמת עבר את העבירה אם לאו: העבירה ידועה אך יש ספק אם עבר אותה אם לאו.) אם אותו אדם יעשה אותו המעשה בשעה קצת יותר מאוחרת כששלושה כוכבים נראים הוא ודאי עבר עבירה שהרי כבר החשיך היום ולכן ודאי התקדש יום השבת. (על אדם כזה להביא קרבן חטאת, ולא אשם תלוי.)

ג:
כעת אנחנו מגיעים לשלב השני של הדיון. במקום שהכל מתרחש ביום ששי לפנות ערב בואו ונגיד שזה קורה בשעה מאוחרת ביום השבת. כשכוכב אחד נראה עדיין שבת ולכן המלאכה אסורה; כששני כוכבים נראים יכול להיות שעדיין שבת ויכול להיות שלא, ולכן על האדם להביא קרבן אשם תלוי; כששלושה כוכבים נראים שבת ודאי יצאה ואין חיוב כלל ועיקר.

ד:
אחרי הצגת המצבים השונים, כעת רבי יוסי מציג את שאלתו. נדמיין לעצמנו מצב שבו אדם עושה מלאכה ביום ששי כשרק שני כוכבים נראים. במילים אחרות, בשעה שיכול להיות יום ויכול להיות לילה. ואותו דבר יכול לקרות ביום שבת לפנות ערב. אם נאמר שעדיין יום ביום ששי (ושהאדם אינו חייב) אז עלינו לומר שגם ביום שבת באותה השעה עדיין יום (והאדם יהיה חייב). שהרי ביום ששי עוד לא קדש היום ואילו באותו השעה ביום שבת עדיין שבת. יכולנו גם לטעון את הטיעון בכיוון הנגדי: אם נאמר שכבר לילה ביום שבת (ולכן אין האדם חייב) יהיה עלינו גם לומר שבאותה השעה ביום ששי, כשכבר שבת, כן יהיה חייב. אם כן, יש לנו מצב חריג שבו דינים שונים יהיו תקפים בשני מקרים שונים כשרק שני כוכבים נראים.

ה:
כעת רבי יוסי מביא תסריט שני. ביום ששי, כשרק שני כוכבים נראים, אדם מלקט פרי מהאילן. הנפח של הפרי הוא חצי גרוגרת, כשגרוגרת מהווה מלאכה בשבת. ביום השבת בבוקר הוא עושה אותו דבר, וכך כביכול הוא משלים מלאכה שְלֵמָה. לחילופין, ביום שבת בבוקר הוא מלקט פרי מהאילן בנפח של חצי גרוגרת בלבד. באותו יום השבת, לפנות ערב, כשרק שני כוכבים נראים, הוא עושה אותו דבר. בשני המקרים, אם נומר שעדיין היה יום במקרה הראשון (ולכן שום מלאכה שלמה לא נעשתה שהרי רק חצי מהמלאכה נעשתה בשבת) אז יהיה עלינו לומר אותו דבר לגבי המקרה השני. וכמובן, נוכל גם להפוך את המצב ולהתחיל ביום שבת במקום ביום ששי.

ו:
הגמרא משיבה לחידות אלה על ידי חזרה והדגשה חוזרת של מה שכבר נאמר. הקושי שהוצג יכול להתקיים במציאות רק אם אתה מעניק מעמד הלכתי לשני כוכבים נראים. אבל כבר אמרנו שלא מתחשבים בכוכב הראשון! אם כן, הכוכב השני שבתסריט הנ"ל הוא בעצם הכוכב הראשון שכן מתחשבים בו לקראת לילה, ועדיין לא חשך היום. רק כששלושה כובכים נראים בלילה (ואף אחד מהם אינו נראה ביום) נוכל לומר שלילה ירד. כדי להבהיר את המצב רבי יוסי קובע ששלושת הכוכבים שמסמנים תחילת הלילה חייבים להיות כאלה שנראים רק בלילה, להוציא כוכב שנראה גם כשעדין יש קצת אור של יום.

שאלות ותשובות:

ל-מרטי ברמן יש שאלה לגבי הנוסח שבתחילת המסכת שלנו. הוא כותב:

בנוסח שלך אתה מביא:

אֲנָן תְּנִינָן: מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכָל בִּתְּרוּמָתָן. תְּנֵי רַבִּי חִיָּא: מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכָל בִּתְּרוּמָתָן. תְּנֵי רַבִּי חִיָּא: מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת. וּתְנֵי עֲלָהּ: קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין.

לא מצאתי גירסה זו, אלא זו:

אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן תני ר' חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין.

נא להסביר.

אני משיב:

ההבדל בין שתי הגירסות הוא בכך שבגירסה שאני הבאתי יש משפט נוסף (והמשפט אינו משמעותי לרצף הדיון). אין לי הסבר! בדקתי את כל הספרים שברשותי וכולם כוללים את המשפט הנוסף ההוא. אך אין לזה משמעות גדולה!

הנוסח של הירושלמי שהגיע אלינו היא מאוחרת למדי. אין כתבי יד ששרדו מתקופה עתיקה. ההדפסה הראשונה של הירושלמי בוצעה באיטליה בשנת 1523. לפי דברי המדפיס ההוצאה התבססה על ארבעה כתבי יד. אולם, רק אחד מכתבי היד הללו שרד והוא נמצא באוניברסיטת ליידן שבהולנד. הוא נכתב בשנת 1289 על ידי הרב יחיאל בן-יקותיאל הרופא. בכתב היד ההוא ניתן לעיין באופן מקוון ובדקתי את הנוסח שלנו: הוא תואם את הנוסח שמרטי הביא. מהדורה חשובה מקוונת נמצאת בשלבי הכנה, ובה יש לא רק הסברים אלא גם נוסח בדוק ומדייק היטב. מסכתות אחדות כבר קיימות אך, למרבה הצער, מסכת ברכות אינה ביניהן.

הניחוש שלי הוא שההבדלים בין שתי הגירסות נובעים מאיזו מהדורה "מודרנית" היתה הבסיס להדפסה. היתה הדפסה שבוצעה בעיירה קרוטושין שבפולין בשנת 1866 ואחרת שבוצעה מאוחר יותר על ידי "האלמנה והאחים רום" בווילנה. מהדורה זו נחשבת היום, פחות או יותר, סטנדרטי.

אני מצטער שאיני מסוגל לעזור יותר מזה.

Green Line