Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

השיעור היום מוקדש ע"י אברהם חסון
לזכר אביו, יוסף חסון,
יוסף בן מרים ונתן ז"ל.
יום השנה חל ביום י' בניסן.


מסכת סוכה, פרק ה', משנה ח':

חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִם — מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת וְהַמִּתְעַכֵּב נוֹטֵל שְׁתַּיִם. וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ. (רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע, וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ.) הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן וְהַיּוֹצְאִין בַּדָּרוֹם. בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה.

הסברים:

א:
כעת הגענו עד למשנה האחרונה של פרק זה שהיא גם המשנה האחרונה של המסכת כולה. המשנה הקודמת הסתיימה בלשון זו:

יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.

משנתנו ממשיכה לדון בנושא זה.

ב:
היו מחלקים את לחם הפנים בין הכוהנים במשמרת בכל יום שבת, בשעות אחר-הצהריים. (כל משמרת סיימה את תפקידה אחרי שהקריבו את קרבנות השחר - תמיד ומוספי יום השבת; המשמרת החדשה, המשמרת הנכנסת, התחילה את תפקידיה כשהקריבה תמיד של מנחה ביום השבת. המשמרת היוצאת קיבלה שש מחלות לחם הפנים והמשמרת הנכנסת גם היא קיבלה את שש החלות הנשארות.) אם היום האחרון של חג זה או אחר היא, נגיד, ביום ה' לא היתה סיבה ממשית מדוע אותם הכוהנים שלא היו חלק מהמשמרת שבתפקיד לא תחזור הביתה כבר ביום ו'. אולם, ייתכן ויחליטו להישאר עד אחרי סוף השבוע ולחזור הביתה ביום א'. אותו העיקרון חל לגבי תחילתו של חג. אם היום הראשון של חג זה או אחר היא, נגיד, ביום ב' לא היתה סיבה ממשית מדוע אותם הכוהנים שלא היו חלק מהמשמרת שבתפקיד לא תגיע ביום א'. אולם, ייתכן ויחליטו לעשות "גשר" ולהגיע כבר ביום ו'. בכל מקרים דומים, נקבע במשנתנו, שהמשמרת שבתפקיד מקבלת עשר מהחלות ושאר הכוהנים מקבלים רק שתים מהן. (הדעה החולקת של רבי יהודה אינה הלכה.)

ג:
על הכוהנים היה לאכול את לחם הפנים בתוך התחום המקודש של עזרת הכוהנים בבית המקדש, שם היה המזבח הגדול. המשמרת הנכנסת היתה מתאספת בצד צפון של העזרה כדי לאכול את חלקה בלחם הפנים ואילו המשמרת היוצאת היתה מתאספת בצד דרום של העזרה. יוצאת מן הכלל הזה היתה משמרת "בילגה".

ד:
לכל אחת ואחת מעשרים וארבע המשמרות היה שם, בדרך כלל שם שנגזר מאב-מייסד אפונימי. סידורים אחרים שונו כדי לגרום בושה למשמרת "בילגה". לא ברור מדוע עשו כך. בפירושו למשנתנו רבי עובדיה מברטינורו ("ברטנורא") מביא אחת הסיבות המוצעות:

משום מעשה שהיה, שאשה אחת ממשמרת בלגה, ומרים בת בלגה שמה, נשתמדה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יונים, וכשנכנסו יונים להיכל הלכה וטפחה בסנדל על גבי המזבח ואמרה, "לוקוס! לוקוס! [זאב זאב], עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואין אתה עומד להן בשעת דחקן?!" וכששמעו חכמים בדבר זה קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה של כל המשמרה כולה.

הטבעת המוזכרת כאן היא אחת מעשרים וארבע טבעות שהיו בקרקע העזרה. לכל טבעת היה פתח שדרכו היו מכניסים את ראש הבהמה שעומדת להישחט כדי להקל על השחיטה. טבעתה של משמרת בילגה נעשתה קבועה, שאי אפשר לפתוח אותה. החלון המדובר היה חלון קטן שדרכו היו מוסרים הכוהנים את סכיניהם אחרי השחיטה. חלונה של משמרת בילגה נסתם. התוצאה של סידורים אלה היתה בושה לכל המשמרת בכל הדורות, שנאלצו לבקש טובות מהמשמרות האחרות.

ה:
ובזה מסתיים לימודנו במסכת סוכה.

הודעה:

סוף כל סוף סיימנו את לימוד מסכת זו בשטו"מ. כעת אני עושה פסק זמן לפני שנתחיל ללמוד את המסכת הבאה. כפי שהסברתי בשיעור הקודם, אני עובר כרגע תקופה של בריאות לקויה ויש לי הרבה תורים אצל רופאים למיניהם ובמרפאות למיניהן לבדיקות. אני מעדיף לחכות עד שכל הטיפולים האלה יושלמו לפני שאתחיל בלימוד מסכת חדשה. תודה על הסבלנות וההתחשבות. כשתבוא העת אשלח דוא"ל. בהזדמנות זו אני מאחל לכולם חג פסח כשר ושמח.

Green Line