Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

מסכת סוכה, פרק ה', משניות ב'-ג' (חזרה):

בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג יָרְדוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל. וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם וְאַרְבָּעָה סְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶן, וְאַרְבָּעָה סֻלָּמוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהֻנָּה וּבִידֵיהֶם כַּדִּים שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג שֶׁהֵן מַטִּילִין לְכָל סֵפֶל וָסֵפֶל.

מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן מֵהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין, וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין. וְלֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה.

שאולות ותשובות:

ב-סוכה 039 ו-041 הזכרנו את היריבות שבין שתי כתות דתיות בארץ ישראל במאות השנים האחרונות לפני הספירה הכללית ובמשך המאה הראשונה של הספירה הכללית ושמא גם מעבר לכך. אורין רוטמן כותב:

בעשור האחרון מפעם לפעם הזכרת את ההבדלים שבין השיטות/פילוסופיה של הפרושים לבין אלה של הצדוקים. מה שקשה לי להבין הוא איך זה יכול להתפתח לקרע למעשה בסדר גודל שמוצג בטקס בית השואבה. האם אדם או קבוצה הופיעו במשך כמה מאות שנים עם מסורת מסיני שהתגלתה? האם המאבק הזה תמיד היה קיים אולי מימי עזרא? אני די מכיר את הפוליטיקה והשינויים בתקופת החשמונאים, שהשיאו פני הצדוקים, אך נדמה שמבלבלת את המוח העובדה שדבר אלוהים יכול להיות שרוי בפולמוס לגבי עבודת הקודש בבית המקדש, שהיתה כל כך חשובה ומרכזית לחברה ההיא — במיוחד בתוך משפחה קטנה יחסית כמו הכוהנים.

אני משיב:

בכלל לא ברור איך נוצר הקרע שבין הפרושים לצדוקים: מאה השנים שבהן ודאי נוצר הקרע (444 עד 333 לפני הספירה) לוּטות מהראיה הברורה של ההיסטוריה. זה כאילו בשנת 444 לפנ"ה התחלנו לנסוע במנהרה חשוכה ורק בשנת 333 יצאנו ממנה. נוכל רק לנחש מה קרה במאת השנים הללו על ידי השוואה בין המצב הידוע לפני ואחרי. מה שאכתוב בהמשך הוא הפרשנות שלי למה שקרה.

השם 'צדוקי' בא משמו של הכוהן הגדול בימי שלמה המלך, צָדוֹק. הצדוקים דגלו ביהדות שמצאה את עיקר ביטויה בהקרבת הקרבנות ובמנהגים והנהלים של בית המקדש שבירושלים. הם היו, ללא ספק, 'הזרם המרכזי' ביהדות, לפחות עד לחורבן בית המקדש הראשון (587 לפנ"ה). (עלינו להיות מודעים גם לאופוזיציה כלשהי לעבודת הקרבנות מצד רבים מהנביאים, שדרשו צדק מוסרי בחיי יום-יום בנוסף לטקסי בית המקדש, או שמא במקומם. אחדות מהדרישות המוסריות הללו אכן מסכימות לתורת הפרושים שבאו לאחר מכן. (עם שיבת ציון 538 לפנ"ה) הכוהנים חידשו צורה זו של יהדות בבית המקדש שנבנה מחדש (516 לפנ"ה), ונדמה שבתקופת שיבת ציון הכוהנים הגדולים גם היו ההנהגה הפוליטית במדינה.

אולם, במשך התקופה שלגביה אין לנו ידיעות מרובות נדמה שקבוצה חדשה צמחה בעם ישראל. נקראו 'פרושים', כנראה כי פרשו מהזרם המרכזי של הצדוקים. במרכז הפילוסופיה הפרושית היתה האמונה שיחד עם תורה שבכתב נתן האלוהים למשה בסיני גם תורה שבעל-פה. תורה שבעל-פה היתה כלי-עזר לפירוש הכתוב באופן כזה שמלאכת הפירוש היתה מעין 'עידכון' מתמיד של חיותה של תורה שבכתב. יש בידינו מעט מאוד דוגמאות של מחלוקות הלכה למעשה בין שתי הכתות, אך המעטות שיש בידינו מצביעות על כך, כנראה, שהפרושים השתמשו בשיטה של 'פירוש' הכתוב כדי להפחית את חומרת הדין; הצדוקים דגלו במשמעות המילולית של הכתוב המקראי.

באופן כללי, המושלים בארץ ישראל מבית חשמונאי (צאצאיהם של מתתיהו ויהודה המכבי) רוממו את הצדוקים. אך הצדוקים היו בעיקר שכבת-על בעם; הפרושים נהנו מתמיכת רוב העם ואהבתם. נקודת מפנה באה בימי מלכותה של שלומציון המלכה (67-76 לפנ"ה) שהעניקה לפרושים את ההזדמנות לשלוט. (אחיה, שמעון בן שטח, היה ממנהיגי הפרושים.) בשנים הארוכות שבהן שלטו הרומאים בארץ ישראל, החל משנת 67 לפה"ס, היה חיכוך מתמיד בין שתי הכתות. אולם, עם חורבן בית שני בשנת 70 לסה"נ אבד לצדוקים מרכז הווייתם ואט אט הם ירדו מדפי ההיסטוריה. (שרידי הצדוקים אולי תרמו לעלית הקראים, אך זה סיפור אחר לחלוטין.) כך היו הפרושים לזרם המרכזי ביהדות הרבנית שמוכרת לנו היום.

מההיבט היסטורי אין לנו אפשרות לדעת אם הפילוסופיה של הפרושים היתה חידוש פתאומי או שהיתה כל הזמן חלק מתורת ישראל שאט אט נכנס למרכז הבמה של היהדות. כמובן, המסורת הרבנית טוענת שתורה שבעל-פה היתה קיימת מאד ומתמיד, מאז מתן תורה בסיני. (הצדוקים לא האמינו במלאכים ולא בתחית המתים, וכמובן הם שללו לחלוטין את הרעיון של תורה שבעל-פה.) דבר אחד ברור: תורת הפרושים שחררה את היהדות מידי אליטה כוהנית והעניקה אותה לעם כולו.

Green Line