Bet Midrash Virtuali

בית המדרש הוירטואלי

של כנסת הרבנים בישראל

Red Line

חוג לימוד משניות ע"ש יצחק רבין ז"ל

Green Line

מסכת סוכה, פרק ה', משנה א':

הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה — זֶהוּ הֶחָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

הסברים:

א:
אני מתנצל על ההפסקה הארוכה מאז השיעור האחרון. ההפסקה היתה בגלל אישפוז בלתי צפוי בבית חולים ותקופת ההחלמה שבעקבותיו (ושטרם הגיעה לסיומה).

ב:
הכותרת של משנתנו מחזירה אותנו לרשימה שהוצגה בתחילת פרק ד'. ברשימה ההיא פורטו הטקסים למיניהם של בית המקדש שהיו קשורים עם חג הסוכות והימים שבהם ניתן היה לקיים טקסים אלה. הפריט האחרון באותה הרשימה מובא בכותרת של משנתנו, והוא הנושא של ארבע המשניות הראשונות של פרק ה'.

ג:
החליל שבכותרת של משנתנו מייצג את המוסיקה שהתלוותה לחגיגות בית השואבה. חגיגות אלה, המתוארות בפירוט במשניות העוקבות, אסור היה לקיימן בשבת וביום טוב בגלל חילול הקודש שהיה בקיומן. אם היום הראשון של שבעת ימי חג הסוכות חל בשבת נשארים עוד ששה ימים עבור החגיגות; אחרת אחד מן הימים חייב להיות יום טוב, כמובן, ועוד יום חייב להיות שבת חול המועד. כך נשארים רק חמישה ימים לחגיגות של בית השואבה.

ד:
בתורה [דברים טז יג-טו] כתוב:

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

המרכיב של שמחה נזכר בפסוק יד וחוזרים ומדגישים אותו בפסוק טו. עד עצם היום הזה, בתפילותינו בחג זה אנחנו מכנים את החג 'זמן שמחתנו'. כשבית המקדש עדיין היה פעיל השמחה של חג הסוכות התבטאה במיוחד בחגיגות — בעצם בחגיגות-יתר — שקשורות לשמחת בית השואבה. (אף על פי שהחגיגות שביום האחרון של חג הסוכות שמכונה יום שמחת תורה מוכרים לנו אלף שנה או פחות — יום אתמול בהיסטוריה של עם ישראל! — יכול להיות שהריקודים והזמרה באותו היום הם הדים של שמחת בית השואבה שבבית המקדש.)

ה:
החגיגות יוצאות הדופן שהיו שמחת בית השואבה בבית המקדש מסוכמות בדברי החכמים המובאים בסיפא של משנתנו: "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

ו:
בפרק ד' תיארנו את הטקס של ניסוך המים. אותו הטקס הלא הוא המקור של שמחת בית השואבה. למרבה הפלא, התבטאות עצומה זו של עליצות דתית אין לה בסיס בתורה שבכתב! בשום מקום בתורה אין אנו מצווים על ניסוך מים — לא בסוכות ולא בכל זמן אחר. הפרושים טענו שהנסך הזה והחגיגות המתלוות אליו הם 'הלכה למשמה מסיני'. כלומר, שלא נכתבו בתורה אלא שהיו חלק מההסברים בעל-פה שמשה קיבל מפי הגבורה על הר סיני. (הצדוקים דחו טענה זו בשצף קצף ולא היה להם חלק כלל בשמחת בית השואבה. אלא כה גדולה היתה אהבת פשוטי 'עמך' לטקסים אלה שרגמו את המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי באתרוגיהם כשהעז לקרוא תגר על הפרושים בעניין זה, כפי שראינו ב-סוכה 039.)

ז:
הביטוי 'בית השואבה' מורה על 'מקום שאיבת המים'. (מקורות אחדים מכנים את הטקס 'בית השאובה', אך המשמעות הינה זהה.) 'הבית' (המקום) יכול להיות בריכת השילוח שממנה שאבו את המים לנסך, או שמא העזרה בבית המקדש שבה ניסכו את הנסך על המזבח. אך קרוב לוודאי ש'המקום' הוא עזרת הנשים בבית המקדש שבה התקיימו החגיגות. את זה נסביר במשנה הבאה.

Green Line